שד"ל על ישעיהו כג:יג

1הן ארץ כשדים, הביטו אל ארץ כשדים, או הידעתם את ארץ כשדים.

2זה העם לא היה, אשר העם שלה לא היה לפנים עם, או לא היה כלום, לא היה נחשב לכלום (זה כמו אשר, כמו אל מקום זה יסדת להם, ולפי זה לא תִקְשֶה קדימת הכנוי אל השם שלא אמר העם הזה).

3אשור יסדה, ונתנה למושב לעם לציים, לאותם כשדים שהיו תחלה ציים כאלו תאמר מדבריים בלא ישיבת קבע וטעם יסדה כי היתה ארץ בבל מכוסה במי הנהר (עיין למעלה כ"א א'), והוצרכו ליסד אותה כמו שעשו במצרים, שנ' בה למן היום הוסדה, וכמו שעשו בעיר ויניציאה, ועיין פירושי בשמות ט' י"ח. והנה העם הזה שלא היה נחשב למאומה, עתה הקימו בחוניו על צור ועוררו ארמנותיה ושמה למפלה.

4בחוניו, הם מגדלים. נעשו מתחלה להעמיד עליהם צופים לצפות ולבחון למרחוק, ואח"כ נקראו בשם זה גם הנעשים לצור על עיר, וכן עֹפֶל וָבַחַן (למעלה ל"ב י"ד), בחון נתתיך בעמי מבצר (ירמיה ו' כ"ז).

5עוררו ארמנותיה, פִעֵל משרש ערר, לשון ערער תתערער (ירמיה נ"א נ"ח), ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קל"ז ז') לשון הריסה וגלוי היסודות (כל זה מר"שי רד"ק ורוז' וגיז' עם קצת חלופים). והנה מן המקרא הזה הן ארץ כשדים חשבו רבים מן המפרשים כי הנבואה הזאת על בוא נבוכדנאצר מלך הכשדים על צור, ויפה השיב גיז' כי אין זה ראיה, כי אמנם מלך אשור היו לו חיילות מכל אומה ולשון, ואולי הביא על צור חיל כשדים, וכדרך שהזכיר למעלה ועילם נשא אשפה וקיר ערה מגן, ואין הכוונה אלא על חיילות מלך אשור שהיו מעילם ומקיר.