שד"ל על ישעיהו כד:כא

1יפקוד ה' על צבא וגו', הנביא שהיה זמן רב קודם מפלת בבל וקודם זמן גדולתה בימי נבוכדנאצר, אחר שהזכיר מפלת בבל חזר להזכיר הרעות אשר תעשה בימי הצלחתה, והנה הוא אומר כי ה' יפקוד על מלכי האדמה את עונם, ויתנם ביד נבוכדנאצר, ויהיו תחתיו זמן מה, ואח"כ יפקוד אותם לטובה, ויפיל מלכות בבל וישיב ישראל על ארצם בכבוד ובתפארת, וזו חתימת הנבואה.

2צבא המרום, הוא צבא השמים, והוא דרך משל, ואח"כ פירש שהם מלכי האדמה, וכעין זה אח"כ וחפרה הלבנה ובושה החמה הוא משל על מלכות בבל שהיתה בין ממלכות האדמה כשני המאורות הגדולים בצבא השמים; ורוב המפרשים ורוז' וגיז' פירשו צבא המרום על המלאכים, רש"י ורא"בע אמרו להיותם שרי האומות, ודון יצחק פירש על בטול עבודת המזלות, וגיז' אומר כי הכותב שהיה לדעתו עומד בבבל למד אמונת זורואסטר שביום הדין כוכב בעל זנב יתיך את הארץ כמתכת הניתכת, ואז כל החוטאים וגם ארימאן (פועל הרעות) ישאו ענשם מר מאד, והוא אומר כי הנביא מדמה יום הדין של בבל ליום הדין הכללי, כדרך שקרא לבבל בשם תבל. והנה אם כדבריו. שהנביא מצייר בדמיונו יום הדין, למה הזכיר מלכי האדמה בפרט, אחר שיום הדין לכל באי העולם הוא? ואם (לפי שיטתו של גיז') עלתה על דעתו של הנביא האמונה המשובשת בשתי התחלות, הטוב והרע, ולהם צבא טוב וצבא רע של מלאכים עושי רצונם, איך אפוא יאמר צבא המרום סתם ולא יפרט הצבא הרע? כי אמנם מלאכי ה', שהם הטובים, לא יהיו נענשים.