שד"ל על ישעיהו כז:ח

1בסאסאה בשלחה תריבנה, כי אמנם עם בבל הנזכרת למטה בתאר עיר בצורה רבת אתה ה' והיית לה לאויב בסאסאה, במדה גדולה וכפולה.

2סאסאה, כפול מן סאה, ומורה כפל ורבוי, כמו יפיפית.

3בשלחה, בשלח אותה מעל פניך, כלומר כששלחת מעל פניך את בבל, לא שלחתה כדרך ששלחת מעל פניך את ישראל, כי ישראל עוד יקומו וישובו לארצם, ובבל לא תוסיף לקום.

4תריבנה, נעשית לה כאויב, כמו ריבה ה' את יריבי לחם את לוחמי (תהלים ל"ה א').

5הגה, הופך פניו מהאל ואומר. ה' הגה את בבל ברוחו הקשה כלומר בחמה שפוכה לאין מרפא.

6הגה, לשון כאשר הגה מן המסלה (ש"ב כ' י"ג), הגו סיגים מכסף (משלי סה ד'), הגו רשע לפני מלך (שם שם ה'), ענין הסרה ובעור. ורוז' וגיז' פירשו תריבנה על ישראל ופירשו בסאסאה במדת צדק, וגיז' פירש סאסאה סאה כנגד סאה, מדה כנגד מדה, ובלקסיקון שלו ובאוצרו פירש במדה כלומר בנחת, ולא ראו כי הגה ברוחו הקשה איננו ל' נחת אלא לשון עברה וזעם בלא ספק, ולא יתכן שיאמר כן על ישראל אחר שכבר אמר הכמכת מכהו הכהו שענינו אף לדעתם כי ה' לא הכה את ישראל באכזריות חמה כאשר הכה את מכהו.