שד"ל על ישעיהו כח:י

1כי צו לצו, אמר את מי יורה דעה וגו', כי לא יבינו ולא יעשו כראוי ואינם מבינים ואינם עושים אלא מצוה אחת לעצמה ומצוה אחת לעצמה, קו כלומר תורה אחת לעצמה, ותורה אחת לעצמה. וילכו זעיר שם זעיר שם, מעט לצד זה ומעט לצד שכנגדו, מעט אל הימין ומעט אל השמאל (כטעם כה וכה) והטעם, אין תועלת להוכיחם וללמדם, כי גם אם ישמעו ויתנו לב להבין ולעשות, אינם מבינים ואינם עושים את המצות בלב שלם עם אל ובכוונה רצויה לפניו, רק יעשו את המצות כדברים נפרדים זה מזה, בלא לב ובלא דעת, וגם אם יקיימו כל התורה כלה אין מעשיהם לרצון לפני האל, כי אין לבם עמו, וכמו שאמר למטה (כט יג) בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, ומה גם כי אינם שלמים בקיום המצות אפילו על הדרך הזה, אלא הולכים זעיר שם זעיר שם, עושים את המצות והולכים עם זה אחרי שרירות לבם הרע. וכל זה אמנם ציור אמתי ממדות העם תחת מלך חסיד כאשר היה חזקיה, כי לכבודו ומיראתו היו יראים את ה' למראה עינים, ולבם כאשר בתחלה.

2צו לצו קו לקו, לפי דעתי הטעם צו לעצמו וקו לעצמו, כלומר נפרד ובודד, וכן דור לדור ישבח מעשיך (תהלים קמ"ה ד) כל דור בפני עצמו, וכן יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת (תהלים י"ט ג') היום לעצמו יביע אמר, והלילה לעצמו יחוה דעת, היום מצד אחד והלילה מצד אחד מספרים כבוד אל, כי מה שהיום מגיד, דבר נפרד ונבדל הוא ממה שיגיד הלילה (אבל פה לפה (מ"ב יו"ד כ"א, וכ"א י"ו) מליצה אחרת היא, והיא כמליצת מפה אל פה (עזרא ט' יא); ויד ליד (משלי י"א כ"א, י"ו ה') אין ענינה נודע בבירור). אבל לפרש כרוז' וגיז' צו לצו כמו צו על צו, להורות תוספת והעמסה, לא יתכן, כי לא מצאנו אות הלמד משמשת להוראה זאת, אלא על, כמו ספו שנה על שנה (למטה כ"ט א), ימים על ימי מלך תוסיף (תהלים ס"א ז'), כי יספנו על כל חטאתינו רעה (ש"א י"ב י"ט), כי יוסיף על חטאתו פשע (איוב ל"ד ל"ז), למען ספות חטאת על חטאת (ישעיה ל א'), הוה על הוה תבא (יחזקאל ז' כ''ו), שבר על שבר נקרא (ירמיה ד' כ), רק בקצת מקומות בא אל במקום על (כמו שבאה מלת אל לפעמים במקום על גם בשאר ענינים, כמו ויהי הם יושבים אל השלחן (מ"א י"ג כ') וחבריו) כמו ושמועה אל שמועה תהיה (יחזקאל ז' כ''ו), ותוסף אל תזנותיה (שם כ"ג י"ד), ויוסף ה' אלהיך אל העם (ש"ב כ"ד ג'), אבל הל"מד לא תבא מעולם על ההוראה הזאת, כ"א להורות מי שהתוספת היא להנאתו ולטובתו, כמו ואוסיפה לך כהנה וכהנה (ש"ב י"ב ח').