שד"ל על ישעיהו כט:ה

1והיה כאבק דק, ואז בהיות העיר מלאה חרדה, פתאום תסור המית הרים המפחידים אותה, כאבק דק שאין לו קיימא זריך, כמו למעלה ארמון זרים (כ''ה ב'), וכן כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי (תהלים נ"ד ה'), ענינו אויבים, וכן בל' רומי HOSTIS בימי קדם היה ענינו נכרי, ואתכ הושאל להורות על האויב, וזה מפני שבימי קדם היו רוב העמים אויבים זה לזה המון ל' המיה, כמו המון מעיך ורחמיך (למטה ס''ג ט"ו), הסר מעלי המון שיריך (עמוס ה' כ"ג), שאון גליהם והמון לאומים (תהלים ס"ה ח) וכן תרגם יונתן המון עריצים אתרגושת תקיפין, ואם תפרש (ככל המפרשים) ל' רבוי תהיה הכוונה שידמו ברבוים לעפר הארץ, וזה הפך הכוונה לפי מה שאמור במקראות שאחר זה.

2והיה לפתע פתאום, הדבר הזה יקרה פתאום.