שד"ל על ישעיהו כט:ט

1התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו, ל' לעג וקללה, כמו התאזרו וחתו התאזרו וחתו (למעלה ח' ט') שענינו התאזרו אם תרצו, למלחמת אך לבסוף תשברו, וכאן אחר שהשלים היעוד על ביאת סנחריב ומפלתו, חזר אל האומרים כרתנו ברית את מות, ואומר להם עשו עצמכם אם תרצו כמשתוממים ומשועממים, לבלתי שמוע את דברי, אך דעו כי לרעה תהיה לכם, כי במאנכם לשמוע אלי תשארו באמת משועממים, כלומר תלכו אבדון ותכירו כי דרך רעה בחרתם לכם ושהסכלתם עשו כאלו הייתם משועממים. וכן השתעשעו ושעו ל' ועיניו השע (למעלה ו' י') עשו עצמכם כעורים לבלתי ראות את אשר אנכי נותן לפניכם היום, ודעו כי באמת תשארו עורים כלומר תכשלו בדרככם ואז תכירו כי בלא עינים כלומר בלא דעת היה דרככם.

2התמהמהו, משרש תמה, וכן תרגם יונתן כמו שתרגם והתמהו תמהו (חבקוק א' ה'), וכן יירונימוס תרגם obstupescite אלא שבא שרש תמה בהכפל הע"ין והל'מד כמו סחרחר, חמרמר, ובהתפעל היה ראוי הִתְתְּמַהְמְהוּ ובהשמטת ת"ו אחת הִתְּמַהְמְהוּ אלא שנפל הדגש, ואולי בעלי הנקוד לא הבינו המלה על הדרך הזה, אלא הבינוה מל' התמהמהות, כפירוש כל המפרשים ול' התמהמהות אין לו ענין כאן, ומליצת השתעשעו ושעו שנכפל בה שרש אחדי בשני בנינים, עד על מליצת התמהמהו ותמהו, שגם היא משרש אחד. והמפרשים לא הבינו כלל כוונת המאמר, ולא פירשו כלל כפל השרש בשני בנינים, זולתי ר' יוסף קמחי שפירש השתעשעו ושעו התעורו ועורו אחרים אך אחרי אשר מאנו ועיניו השע בהפעיל רחוק הוא שיהיה שעו פעל יוצא.

3שכרו ולא יין נעו ולא שכר, התמהמהו והשתעשעו אתם השכורים בלא יין והנעים בלא שכר, והוסב הלשון לנסתר כמשפט אחר מלות אתה אשר, אתם אשר, וכמו למעלה ספו שנה על שנה חגים ינקופו.

4נעו, מלעיל מה שכתוב בפי' רש"י שכרו עצמכם, אינו אלא ט"ס, וברשי כ"י שבידי כתוב שכרו חכמים, ואולי הנכון חכמיכם, וכוונת רש"י לתת טעם למה בא שכרו בל' נסתר וכיוצא בזה כתב רד''ק שכרו ולא יין הם נביאי השקר. ובעל מנחת שי חשב כי רש"י היה קורא שָׁכְרוּ לשון צווי, וזה רחוק, שהרי נָעוּ אי אפשר שיהיה צווי.