שד"ל על ישעיהו ג:יב

1עמי נגשיו מעולל, השלים פורענות הגאים, ושב לדבר אל העם להזהירם על הנזק שגורמת להם גאות שריהם אשר נטשו מעשה עמם, והוא אומר כי נוגשי העם ושוטריו הם מעוללים כלומר עושים מעשה עוללים ויונקים, ואנשים הנמשלים לנשים משלו בו, ואח"כ מפרש המשל כדרכו להקדים אמירת הדבר דרך חידה, ולפרש אח"כ) מאשריך מתעים וגו'. והטעם כי בהיותם דורשים רק הכבוד המדומה ולעשות כמעשי הגוים, אינם דורשים שלום העם וטובתו האמיתית, אבל מסתפקים בעניני מראית העין, ובזה הם דומים לתינוקות ולנשים שדעתם קלה, ולא יבחינו בין הטוב האמתי והמדומה.

2נוגשיו מעולל, נוגשיו כל אחד מהם, עד האחרון שבהם, כלם מעוללים, אין נקי, וכן ותמכיה מאושר (משלי ג' י"ח), תומכיה אין אחד מהם שלא יהיה מאושר.

3מאשריך. מנהליך ומְיַשריך בדרך הם מתעים אותך.

4ודרך ארחותיך בלעו, הדרך אשר תלך בה אחר הנהגתם הם מקלקלים אותה ועושים אותה רבת הנזקים, אשר כל הולך עליה יכשל ויפול. אך לא סוף דבר שהמושלים הגאים ההמה היו מוליכים את העם בדרך לא טוב, אבל היו ג"כ גוזלים וחומסים אותם, כי כן דרך כל הולך אחר המדומה ולא אחר האמת, שגם כשרון דרכיו אינו אלא מדומה, כי לא יעשו הטוב אלא מפני מראית העין, וכל מקום שיוכלו לעשות עָוֶל בלי שיתגלה, לא יסוגו אחור מעשותו. והנה תחלה הזהיר את העם מִלֶכת בדרך מושליו, כי דרך רעה היא, ועתה מביא ראיה לדבריו מן החמס שהם עושים אל העם, כאלו אמר: הלא תבינו שאין דרכם טובה, שהרי אתם מרגישים ברע המגיע לכם מהפסד מדותיהם, ובכן תבינו שאי אפשר שתלכו בדרך טובה וישרה כל עוד שתלכו אחריהם בדרכם הנפסדת. והנה העם יודע היה ומכיר רעת מושליו. אך אין לאל ידו לְהִוָשע מהם, על כן אמר כי האל יריב ריבם.

5בלעו ענין השחתה וקלקול, כתרגומו, וכמו בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו (איכה ב' ה').