שד"ל על ישעיהו ל:כח

1ורוחו הרוח היוצא מפיו כנחל שוטף עד צואר, הוא חזק ושוטף הכל, כמו נחל שוטף המגיע עד צוארו של אדם.

2יחצה, רוז וגיז. פירשו נראה כחולק גוף האדם לשני חלקים, כי עד צוארו הוא במים וראשו למעלה, ול"נ לקרוא יֵחָצֶה והטעם רוחו היוצא מפיו (כנחל שוטף המגע עד צואר) יחצה הנה והנה להנפה גוים וכו'.

3להנפה גוים בנפת שוא, רוחו יֵחָצֶה בכח גדול לנענע הגוים כאשר ינוע בכברת אך הכברה הזאת והנענוע הזה הוא נפת שוא ונענוע השמד, שבאותו נענוע יכרית אותם, והזכיר ענין זה אצל רות כי זורים את התבואה לרוח ברחת ובמזרה נפה, ידוע בלשון חז"ל.

4להנפה, הוא ע"ד ל' ארמית, כמו להזדה (דניאל ה' כ'), ואולי בא כן להשאיר בו צורת שם נפה, שאם היה אומר להניף לא היה מובן שהוא מענין נפה, וכיוצא בזה לפי דעתי אם לא שריתך לטוב (ירמיה ט"ו י"א) הוא פעל הנגזר משם שארית, וכן וכל מקנך תזכר (שמות לד יט) בא בקמץ הכ"ף להודיע שהוא מלשון זכר וכן אפאיהם (דברים ל"ב כ"ו) הוא שלא כמנהג, לסימן שהוא מן פֵאָה ורסן מתעה וגו', רוח ה' ידחה מחנה סנחריב לבוא לירושלם לנפול שם (רש''י) כאלו הוא על לחיי העמים ההם אשר במחנהו כרסן, כמו שהרסן יוליך הבהמה לאשר שמה רוח הרוכב עליה, אבל הרסן הזה יהיה רסן מתעה שיוליך העמים ההם למקום שימותו (דון יצחק).