שד"ל על ישעיהו לא:ה

1כצפרים עפות, על גוזליהם.

2גנון וחציל פסוח והמליט, הכוונה יגן גנון ויציל ויפסח וימליט הרי זה אחד ממשפטי לה"ק, בבוא פעל עבר או עתיד ואחריו המקור שלו (כמו כאן יגן ה' צבאות גנון ואחריו יצטרך לבוא פעל אחר, לא יבא הפעל השני בעבר או עתיד, אלא במקור כמו ויצא יצוא ושוב (ברא' ת' ז') כאלו כתוב ויצא יצוא וישב שוב וכן הלכו הלוך וגעו (שמואל א' ו' י"ב) משפטו הלכו הלוך וגעו געה וכן עלו עלה ובכה (שמואל ב' ט"ו ל') כאלו כתוב עלו עלה ובכו בכה, וכן ואכלתם אכול ושבוע (יואל ב' כ"ו) ענינו ואכלתם אכול ושבעתם שבוע. ולא ישתנה החק הזה גם אם נכנסה מלה אחרת בין העבר או העתיד ובין המקור, כגון ויכהו האיש הכה ופצוע (מלכים א' כ' ל"ז) ענינו ויכהו הכה ויפצעהו פצוע. וכן למעלה י"ט כ"ב ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא, יגפהו נגוף וירפאהו רפוא. וכן כאן הרי הוא כאלו כתוב יגן גנון והציל הצל ויפסח פסוח והמליט המלט, אלא שהיה הדבר קשה שיבואו ארבעה מקורים רצופים בלי שום דבר מפסיק ביניהם, לכך לא אמר גנון והצל פסוח והמלט, אך אמר והציל והמליט שהם עבר מהופך לעתיד, ויוכלו ג''כ להתפרש כמקור, עד עד השמידך אותם (דברים ז' כ"ד).

3פסוח, ענין דלוג (רש"י), כמו ופסח ה' על הפתח (רא''בע). ובשמות י''ב י''ג כתב רש''י. ופסחתי, וחמלתי, ודומה לו פסוח והמליט, ואני אומר כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה וכו' ע''ש. וכאן (בישעיה) כתב רש''י: ויש עוד לפותרו לשון חייס ואמר זה מפני שאנקלוס תרגם ופסחתי, ואיחוס, זבח פסח (שמות י''ב כ''ז) דבח חייס וכן יונתן תרגם כאן יצל, אבל כל זה אינו אלא תקון לשון שתקנו המתרגמים, עיין אוהב גר, נתיב שלישי. והנכון כדעת בני אוהב גר ע''ה, שהמליצה לקוחה מן הצפורים העפות שמקפצים ממקום למקום להציל את בניהם (דוגמת פוסחים על שתי הסעפים שהיא ג''כ מליצה לקוחה מן העופות), וכן גנון הוא לקוח מן הצפורים, כטעם באברתו יסך לך.