שד"ל על ישעיהו לב:יט

1וברר ברדת היער, המפרשים פירשו ברדת לשון ברד, רש פירש כי הברד יבא על שונאי ישראל שהם מלאים ערים כיער, ותשפלנה עריהם כשפלותם של ישראל בימי הגלות. ורא''בע ורד''ק פירשו כי הברד יבא ביער באופן שלא יזיק לצמחים ובשפלה תשפל העיר, פירש רד''ק שלא תהיה שפלות לעיר ירושלם אלא שפלות מקומה הטבעי, והזכיר יש מפרשים שיבנו ערים בשפלה ולא יצטרכו לבנותם בראש ההרים להשגב שם. ורא''בע פירש כי פרזות תשב כבקעה. וחכמי העמים פירשו ברדת משרש ירד, וירידת היער היא כריתתו ונפילתו, כמו כי ירד יער הבציר (זכריה י"א ב'), רוז' פירש ירד הברד בנפול היער, כלומר במכת ברד יפול היער, והוא משל על אשור, ובשפלה תשפל העיר, עירם תשפל השפלה גדולה, וכן פירש גם גיז', אלא שרוז' אומר כי העיר היא בבל, וגיזו שהיא נינוה ודעת כי טעם המקרא הזה, כמו שלפעמים הברד מכה במורד היער, והעיר היושבת בשפל אינה ניזוקת, כן יהיה שלום בישראל, בעוד צרות ורעות תבאנה על שאר עמים. ולפי זה היל"ל במורד לא ברדת, גם מלת תשפל אין לה ענין. ואני הנחתי המקרא הזה שבע שנים בלא פירוש, כי לא נתקררה דעתי בכל מה שמצאתי בדברי זולתי, וגם לא במה שעלה בדעתי ובדעת תלמידי לפרש בו; והיום ב' אלול תק"צח נ''ל כי אפשר לפרשו לפי מה שאומר יפול ויכרת היער (הוא מחנה אשור) בקול המולה גדולה כאלו אבני ברד יורדות על הארץ, דוגמת מה שאמר למעלה (ל' ל') והשמיע ה' את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף וכו’, נפץ וזרם ואבן ברד, כי מקול ה’ יחת אשור וגו’. ואמנם בהפך ממה שיקרה ליער הגבוה וללבנון הזה (הוא מחנה אשור) יהיה גורל אנשי יהודה, כי העיר אשר היא בשפלה (ולא בראש ההר כמו היער) תשכון לבטח, ולא תצטרך להגביה חומותיה מיראת אויב, אבל תשפל, כלומר תשאר שפלה בחומה בלתי גבוהה (ומצאנו שהעיר מתארת בתאר אשר לא יצדק אלא לחומה, ערים גדולות ובצורות בשמים (דברים א’ כ״ח(מלת בשמים לא תצדק אלא על חומת העיר). וזה נקשר יפה עם מה שלפניו ועם מה שלאחריו.