שד"ל על ישעיהו לג:א

1ישעיה מצייר צרת אנשי יהודה בבוא חיל מלך אשור בארצם, ומגיד אחר כן מפלת האויב והצלחת בני יהודה. הוי שודד, אשור.

2ובוגד, השרש הזה מורה עשיית חמס בין בערמה בין ביד חזקם וכאן הכוונה ביד חזקה, וכן תרגם יונתן אנס, וכן פירש רש"י בוזז, וכן הבוגד בוגד, בוגדים בגדו הם מן הענין הזה, והם מתורגמים בשרש בזז, וכן הבוגדים ריקם (תהלים כ"ה ג') ראיתי בוגדים (שם קי"ט קנ"ח) ובוגדים יסחו ממנה (משלי ב' כ''ב) בוגדים ילכדו (שם י"א ו') ונפש בוגדים חמס (שם י''ג ב'), ודרך בוגדים איתן (שם י''ג ט''ו), ותחת ישרים בוגד (שם כ''א י''ח) ויסלף דברי בוגד (שם כ"ב י"ב) מבטח בוגד (שם כ"ה י"ט) כלם מתורגמים בלשון בזיזה.

3ולא בגדו בך, בדפוס רמ''ח ורנ''ד ובקצת ספרים כ"י נמצא ולא בגדו בו, וגיז' כתב שזו מליצה קשה, ואין הדבר כן, כי אחר שחסרה מלת אתה, הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף וכו', נפץ וזרם ואבן ברד, כי מקול ה' יחת אשור וגו' ואמנם בהפך ממה שיקרה ליער הגבוה וללבנון הזה (הוא מחנה אשור) יהיה גורל אנשי יהודת כי העיר אשר היא בשפלה (ולא בראש ההר כמו היער) תשכון לבטח ולא תצטרך להגביה חומותיה מיראת אויב, אבל תשפל, כלומר תשאר שפלה בחומה בלתי ושרש נלה כשרש נאל בערבי שענינו השלים, ויורה ג"כ שם מנאל על הקנינים והנכסים, ומזה ולא יטה לארץ מנלם גיזי בשם Schultens ובשם ר' יהודה בן קריש, גם ר' יהודה חיוג וראב''ע ור"דק פירשו כן מלת כנלותך) ובא כנלותך בהשמטת ה"א ההפעיל (כהנלותך), כמו לראותכם (דברים א' ל''ג) וחבריו, ודגש הנ"ון לתפארת. ולדעת Cappellus ואחרים ראוי לקרוא ככלותך וגיז באוצרו חזר בו מפירושו הנזכר למעלה, והסכים לקרוא ככלותך, וכן במלת מִנְלָם הוא מגיה מכלם, לשון מכלא צאן. וגם אני דעתי נוטה לקריאת ככלותך בכ''ף, אבל במנלם דעת אחרת לי, והוא שראוי לקרוא מַגָלָם בגימל, והטעם כענין שלחו מגל כי בשל קציר והכוונה לא יעשר ולא יקום חילו ונכסיו לא יבשילו תבואתם, ולא יגיעו לשיוכל המגל לנטות לארץ לקטוף אותם, וכמו שאומר למטה בלא יומו תמלא, יחמס כגפן בסרו. עוד כתב Cappellus כי אולי צריך להיות כְנִלְאותך משרש לאה, וכן תרגם יונתן כד תלאי.