שד"ל על ישעיהו לד:יד

1ציים, חתולים מדבריים, ציון בערבי חתול (בושארט ורוז וגיז').

2איים, הם הם תנים, עיין למעלה י"ג כ"ב.

3שעיר, עיין למעלה (שם).

4על רעהו יקרא, על במקום אל, והכוונה ירימו קולם יחדיו, כטעם וקרא זה אל זה, תהום אל תהום קורא; והיטניג פירש ל' פגישה כמו נקרא עלינו (שמות ה' ג'). לילית, שם מזיק שהיו הקדמונים מאמינים שבא בלילה בדמות אשה מלובשת בעדי עדיים, וכן בל' סורי לליתא, ופירש Bar Bahlul שאדא דמתדמא באנתתא, שאדא נקביא, וכן Bar Ali שאדא דמתחזא איך אנתתא מזבתתא, וכן בספר אדם הראשון (Codex Nasoraeus). ולליתא אזלא לותיון ושכבא, וזרעא מניהון מקבלא, ובטנא, והוין שאדא וחנגא דעל בנת אנשא נפלא, ובתרגום שיר השירים (ד' ו') הוזכרו שמות מיוחדים למזיקים הבאים בלילה, בבקר, ובצהרים (הוו ערקין מזיקי וטלני צפרירי וטיהרי מביניהון, טלני הם של לילה, ל' צל שתרגומו טל, צפרירי הם של בקר שתרגומו צפרא, טיהרי לשון צהרים שתרגומו טיהרא); ובל' רומי ואיטלקי דוגמת לילית, מצאנו בשם Lamia ובל' ערבית קוראים ללילית גול (עול), ונקראת ג"כ עלוק, להיותה מוצצת הדם כעלוקת כי בערוך הערבי הנקרא Kamus בערך אלעלוק פירש אלעׄוּל ודוגמת אמונת לילית זו המוצצת הדם נמצא בגויי אברופא אמונת המזיק הנקרא Vampiro (כל זה מגיז'), והנביא מדבר לפי מחשבת ההמון.

5הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח, כי המזיקים (לפי מחשבת המאמינים בהם) משוטטים בעולם וכן בברית חדשה Matthaeus (43.12 כתוב. ובצאת רוח טמאה מאדם תעבור במדברות לבקש מנוחת ולא תמצא (גיז').