שד"ל על ישעיהו לה:ז

1והיה השרב, במדברות החמים לפעמים כחם היום בעת הצהרים קרני השמש המכים על החול מראים לעיני הרואה מרחוק כדמות מים או ים, והמראה הזה נקרא בערבי ובפרסי שרב (ואומרים שעקרו לשון פרסי, שר אב, ענינו בלשון פרסי פני מים), והולכי מדברות רואים לפעמים את המראה הזה וחושבים שהם קרובים למקום מים, ואח"כ לא ימצאו כי אם ארץ ציה, ומזה באלקוראן. מעשי הכופרים הם דומים לשרב במדבר, הצמא חשבהו למים ונגש והנה אין. והזכיר מזה Curtius (7.5)‎, וגם בדורנו כשהיו צבאות צרפת במצרים ראו המראה הזה וכתבו כדברים האלה (Courier de l'Egypte הביאו De Sacy בספרו Chrestomat. arabe חלק ג’ עמוד ל"ח): L’ardeur du soleil ètait excessive, et rendait les illusions du mirage si semblables a la rèalitè, qu’on fut plusieurs fois sur le point de s’ègarer. Ce phènomène s’est offert plusieurs fois a nos yeux dans le dèsert: on ne saurait croire combien le sentiment de la soif est irritè par ce jeu de la lumière, qui fait paraitre l’image de l’eau au milieu d’un espace aride המראה הזה נראה ג"כ בצרפת הדרומית, וקוראים לו Mirage (רוז' וגיז').

2בנוה תנים רבצה, כל המפרשים פירשו רבצה חוזר לתנים, במקום שהיה נוה תנים ומרבץ שלהם יהיה חציר לקנה וגומא, וזה קשה, כי הי"לל בנוה תנים ורבצם. ואני אומר כי רבצה שם למרבץ הצאן והבקר דוגמת ועמק עכור לרבץ בקר (למטה ס''ה יו''ד), ורבצה בלא מפיק (כמו שהעיד רש''י ז''ל וכן הוא בנביאים כ''י שבידי ובדפוס רמ''ח ור"נד) והוא שם לשון נקבה בפלס שפחה שמלה זמרה.

3חציר לקנה וגמא, חציר כמו חצר כמו למעלה (ל''ד י''ג) נוה תנים חציר לבנות יענה, במקום שהיה מדבר ונוה תנים יהיה מקום לקנה וגומא (ראב"ע רד''ק וגיז'). ואע"פי שאין עושים חצר לקנה וגומא, הנה מצאנו דוגמת זה בית אבנים יחזה (איוב ח' י"ז) שענינו מקום אבנים (גיז'), וכוונת המשל הזה כלו על חזרת ישראל מגלות בבל כי ה' ילך לפניהם והדורים יישר ויסקל לפניהם הדרך, כלומר ישיבם על אדמתם בשלום.