שד"ל על ישעיהו לו:ט

1ואיך תשיב את פני, עיין למעלה ג' ג'. אם אחד מעבדי אדוני הקטנים יבקש ממך דבר, איך ימלאך לבך למאן לשמוע בקולו, וכל שכן וקל וחומר איך תמרוד באדוני, המלך הגדול, ולאתכנע לפניו פחת אחד עבדי אדני הקטנים, שיעורו. פחה של אדוני, כלומר אחד מעבדי אדוני היותר שפלים.

2פחת, הוא סמוך, והנפרד פחה (נחמיה ה' י''ד וי''ח, וי''ב כ''ו), והסגול תמורת פתח, מפני אות הח"ע הקמוצה שאחריו, על דרך החכם, והטהרו.; והרבוי פחות, ונקראו כן שרי המדינות אשר תחת מלכי פרס ומדי (אסתר ח' ט' וט' ג', וירמיה נ"א כ''ח) ומלכי בבל (ירמיה נ''א נ''ז) ומלכי אשור (יחזקאל כ''ג ו' וכ''ג). ומלכי ארם (מלכים א' כ' כ"ד), והשם הזה נזכר גם בימי שלמה (וכל מלכי הערב ופחות הארץ, מ"א י' ט''ו, וכל מלכי ערב ופחות הארץ, ד''ה ב' ט' י''ד), רק השרים אשר תחת מלכי יהודה וישראל לא מצאנו שיהיו נקראים בשם הזה (וגיז' מפרש פחות הארץ הנזכרים בשלמה, על שרי המדינות בארץ ישראל, וזה רחוק מאד), ואנחנו לא נדע שרש המלה הזאת ומאיזה לשון לוקחת והאחרונים בקשו למצוא לה מקור בלשון פרס או בלשון סנסקריט, ולא מצאו דבר ברור המתישב על הדעת ודע כי לדעת גיז' ואחרים, פחה הנזכר כאן אינו המושל במדינה, אך המכוון בו שר הצבא; ולדעתי אין לנו להוציא המלה מהוראתה בכל שאר המקומות, וגיז' וחבריו לא ירדו כלל לסוף דעתו שלרבשקה כי הוא לא אמר לחזקיה איך תמרה את פי אחד משרי הצבא אשר למלך אשור, אשר יש תחת ידו כך וכך אלפים גבורי כח עושי דברו; כי אין מקום למאמר זה כאן, כי הנה המלך הגדול סנחריב עלה בכבודו ובעצמו על ערי יהודה, וכשהיה חזקיה סוגר לפניו דלתי עירו לא היה מזלזל בכבוד שרי חילו, אבל היה מורד במלך עצמו. אך כוונת רבשקה היא לומר לחזקיה: אם אחד מעבדי אדוני היותר שפלים, כגון השר המושל במדינה קטנה, היה מבקש ממך דבר, איך ימלאך לבך להשיב את פניו, בהיותך יודע שאף אם אין תחת ידו חיל גדול, מכל מקום הוא אחד מעבדיו של המלך הגדול, ואם תמרה את פיו הנה אדוניו יתבע עלבונו ונקום נקמתו.

3ותבטח לך על מצרים, מאחר שאין לך לא רכב ולא פרשים ואתה צריך לבטוח בזה על מצרים, איך לא תירא להקניט אפילו אחד מן הקטנים שבעבדי אדוני, ואין צריך לומר את אדוני המלך הגדול.