שד"ל על ישעיהו לז:יג

1הנע ועוה, יונתן תרגם טלטלינון ואגלינון, וכן תרגם גרש ואבד, וכן פירש רש"י וגם והקשו ורוז' וגיז' שהי"לל הניעותי ועויתי, כי מלך אשור מדבר על עצמו, כנראה למעלה ל"ו כ' (או הי"לל הניעו ועוו, אם הכוונה שהשחיתו אותם אבותיו); ע"כ הם אומרים כי הנע ועוה שמות מקומות הן, וכן תרגם יירונימוס, וקצת סיוע לזה כי מצאנו עוא שם מקום סמוך לחמת וספרוים, ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת ומספרוים (מ"ב י"ז כ"ד); ועדיין קשה למה לא הוסיף מלך הנע ומלך עוה. ואני אומר כי כל מלך הנזכר בפסוק זה שם ע"ז הוא (כעין מה שמצאנו אליל הנקרא מלך) ומלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים ענין אחד הוא עם אלהי חמת וארפד ואלהי ספרוים הנזכרים בסימן שלמעלה והזכיר האלילים בשם מלך, כי כן היו אנשי המקומות האלה קוראים את אליליהם בשם מלך, הלא תראה (מלכים ב' י''ז ל"א) והספרוים שורפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים והנה הזכירם תחילה בכנוי כבוד שלהם שהוא מלך, וסיים בשם העצם שלהם שהיה הנע ועוה, כלומר שהיו האלילים ההם נקראים המלך הנע, המלך עוה, הנע המלך, עוה המלך, או הנעמלך, עומלך. והנה בתרגום יוני המיוחס לשבעים זקנים מתורגם במלה אחת קראו הנעועוה מלה אחת, וקראו בסופה ענה במקום עוה; מעתה אני אומר כי הקריאה הנכונה היא הנע וענה, וענה זה הוא הוא ענמלך אלהי ספרוים, וחברו הנעמלך היה אליל אחר של ספרוים, אולי הוא הוא אדרמלד או אחר היה. אחר זמן מצאתי לרמ"בן בפרשת אחרי מות שכתב גם הוא כי אדרמלך וענמלך אלהי ספרוים הם שמות מורכבים ממלת מלך שהיא כמו מולך, שהיו שורפים לו את בניהם.