שד"ל על ישעיהו לז:לו

1ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור, הכוונה כי ה' ולא אחר שלח במחנה הגדול ההוא מגפה פתאומית שהשחיתה בהם בלילה אחד קפה אלף נפשות, מה שאיננו לפי דרכי הטבע שתשחית המגפה והדבר עם רב כזה בלילה אחד; וכיוצא בזה במכת בכורות נזכר המשחית וכתו ג"כ אני יוצא בתוך מצרים והכיתי וגו' והכוונה כי היתה המכה אלהית ובזולת הכנה טבעית; ונראין דברי האומר כי מה שכתב הירודוט כי סנחריב עלה להלחם על מצרים, וחיל מצרים לא אבו לעזור מלכם סיתון שהיה כהן לבולקאן, אז בכה סיתון לפני אלהיו, ויישן ויחלום והנה אלהיו אומר לו שלא יירא כי הוא ישלח לו עוזרים, וכן היה, כי באו עכברים במחנה אשור ויאכלו וינתקו מיתרי קשתותם ואשפותם ומגניהם, ולא יכלו להלחם וינוסו להרצם. הוא ספור זה בעצמו שנשתבש וכתב כי סבת השבוש הזה היתה מפני שהיו המצריים רגילים לרמוז בכתיבה נעלמת שלהם את ההשמדה וההרג בצורת עכבר, ודעת כי נולד השבוש זה מפני שמלת עכבר מורה ג"כ מין ממיני האבעבועות (עיין שמואל א' ו'). וידוע כי המתים בדבר מתים באבעבועה; יהיה איך שיהיה, מכאן ראיה גמורה כי היתה קבלה אצל העמים הקדמונים כי מחנה סנחריב הוכה מכה יוצאה מן המנהג הטבעי. והרבה נתחבטו חכמי הגוים לפרש המאורע הזה על דרך הטבע חשב כי מת מחנה אשור ברעמים ברד וברקים ואש מתלקחת, כי פירש כפשוטו מה שכתוב והשמיע ה' את הוד קולו וצחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה (למעלה ל' ל') אשר אמנם איננו אלא משל, ויפה השיב עליו שאם היה הענין כן, לא היה אומר וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים, שנראה ברור שלא נודע מיתתם עד הבקר ודעת וכן שמתו ברוח זלעפות הנקרא וגם זה בטל, כי אין הרוח ההוא מצוי בלילה אלא ביום ואחרים אמרו כי תרהקה נגף את מחנה סנחריב והפילם חללים, והנה מפורש ונפל אשור בחרב לא איש, ולא מצאנו שיאמר ויצא מלאך ה' ויכה על מכה במלחמה. אמנם רוב חכמי הגוים הסכימו שהיתה מיתת מחנה אשור מכת הדבר, ועדיין קשה להם להאמין שמתו כלם בלילה אחד, ודעת כי קפ"ה אלף חלו (ולא מתו) בלילה אחד, וזה בטל מפני סוף הפסוק וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים, ודעת כי מחנה אשור היה קפ"ה אלף איש, לא שזה מספר המתים, וגם זה מתנגד ללשון הכתוב והנה כלם פגרים מתים. ודעת כי הדבר התחיל בלילה ההוא ונמשך זמן מרובה במחנה אשור, ובכל יום ויום כשהיו משכימים בבקר היו מוצאים במחנה פגרים מתים שמתו בלילה, וגם זה לא יתכן מפני מלת כלם. ודעת כי צריך לקרוא מאה ושמונים וחמשרי אלף, וכמה זה רחוק שישתמש הנביא בל' סתום כזה. ובפרט שיכתוב אלוף בלח וי"ו, ומלבד כי לא מצאנו כנוי אלוף אצל אנשי המלחמה ולא אצל שרי הצבא. ודעת גיז' כי מחנה אשורמת בדבר, אך לא בלילה אחד, כ"א מעט מעט, אע"פי שהכתובים לפאר הענין ולהגדיל הנס אומרים שהיה בלילה אחד. ואנחנו לא נדע מה נעשה למי שכבר גמר בלבו להכחיש כל מעשה ניסים.

2ויכה במחנה אשור, לא כל המחנה הוכה, כי המחנה היה גדול יתר מאד, וקפ"ה אלף מהם מתו, והשאר השכימו בבקר ומצאו אותם פגרים מתים.