שד"ל על ישעיהו לח:ח

1הנני משיב את צל המעלות, אחז שהיה אוהב לעשות כתבנית מה שהיה רואה אצל שאר העמים, כנראה מענין המזבח אשר ראה בדמשק (מ"ב י"ו י') עשה בהיכלו ציור על הכותל שהיה נרשם בו ע"י הצל עליית השמש וירידתו בכל שעות היום, כפי מה שראה או שמע ששו הכשדים שהיו חכמים בתכונה, או עם אחר שלמד מהם; והיה הציור ההוא נקרא על שמו מעלות אחז, וטעם מעלות ע"ש עליית השמש שהיתה נרשמת בו, ואח"כ קראו לאותם הסימנים והרשימות שהיתה עליית השמש נרשמת בהן, מעלות, כי היו סימני העלייה, אע"פ שהיו ג"כ סימני הירידה.

2אשר ירדה, נראה שהכוונה אשר ירד הצל, ויהיה צל שם נאמר בלשון זכר ובלשון נקבה, וכן במלכים (ב' כ' י''א) וישב את הצל במעלות אשר ירדה, ולא נזכר שמש כלל במעלות אחז בשמש. הכוונה במעלות שעשה אחז, העשויות בשמש, שהיה מהלך השמש נרשם בהן, כלומר שהיה הצל מתנועע בהן ועולה ויורד לפי עליית השמש וירדתו. וענין הנס הזה אמנם לא היה במהלך השמש כלל, אלא (כפירוש רלב"ג ודון יצחק ואחריהם ורוז') בצל המעלות כי ה' עשה שיתרשם הצל חוץ למקומו. וזה דבר אפשרי על ידי האידים והעננים השוברים ניצוצי השמש, ואומרים שכן היה פעם אחת בעיר מיץ שהצל נרשם רחוק מן המקום הראוי כשיעור שעה וחצי. והנה אין ספק כי ישעיה לא היה יכול בלי נבואה מאת ה לדעת שיהיה הדבר הזה ואף כי לדעת בצמצום כמה מעלות ישוב הצל.

3ותשב השמש, צל השמש, ובמלכים לא נזכר השמש. והנה במלכים יש כאן תוספת דברים, שישעיה שאל את חזקיה איך ירצה שיהיה האות, אם שילך הצל עשר מעלות, או ישוב לאחוריו עשר מעלות, ושהוא בחר שישוב אחורנית, וענין זה לא חש ישעיה להזכירו, ובעלי ד''ה למלכי יהודה וישראל (שהעתיקו מס' ישעיה, ומשם נעשה ס' מלכים שבידנו שהוא קצור ס' ד"ה למלכי יהודה וישראל) הוסיפוהו לפי מה ששמעו בבית המלך.