שד"ל על ישעיהו מ:יב

1מי מדד וגו' מי הוא שברא את העולם ויסד כל חלקיו בסדר הגון, כאלו עשה הכל במדה ובמשקל? הלא הוא האל, וכמו שהיה בידו לעשות נפלאות הבריאה, כן יעשה נפלאות הגאולה (רד''ק), וגיז' מפרש מי יוכל למדוד מעשה היוצר, כלומר הלא מה שברא אין לו חקר; ואין הפירוש הזה נכון, שא''כ לא היה אומר בשעלו, ובזרת, כי ידוע שלא ימד הים באגרוף, אך אפשר שימד במדות גדולות, ובאמרו בשעלו ובזרת, ראיה שהכוונה על האל עצמו, כי עליו יאמר דרך משל שמחזיק מי הים בשעלו.

2בשעלו, באגרופו (רד''ק), כמו בשעלי שעורים (יחזקאל י''ג י''ט).

3בזרת. פירשו רז''ל שלשה טפחים, ודעת שהוא השיעור הנקרא (ובאיטלקי) והוא המרחק שבין האגודל לאצבע קטנה כשאדם מרחיב ראשי אצבעותיו, ואולי השיעור הזה הוא שלשה טפחים; ונ''ל שהמלה נגזרת ממלת זרת שבל"ח שהיא שם האצבע הקטנה, והוא מן זערת, כאשר כתב התשבי בשם אביו.

4תכן, ידע מדתם. שרש תכן מורה ידיעת הדבר בצמצום, יהיה זה במדה במשקל או במספר או בדרך אחר, כמו ותכן לבנים תתנו (שמות ה' י''ח) הוא במספר, ובמתכנתו לא תעשו (שם ל' ל''ב) הוא במספר ובמשקל, את הכסף המתכן (מ"ב י"ב י''ב), הוא במספר ומים תכן במדה (איוב כ''ח כ''ה) הוא במדת ותוכן לבות ה' (משלי כ''א ב'), ותוכן רוחות ה' (שם י''ו ב'), ולו נתכנו עלילות (ש"א ב' ג') ענין ידיעה בצמצום, וכן לא יתכן דרך ה' (יחזקאל י''ח כ''ה) הטעם אי אפשר להבינו, כלומר אינו מתישב על הדעת. וכן אנכי תכנתי עמודיה (תהלים ע"ה ד') הם דברי המשורר וזה ענינם. אני יודע מה הם העמודים שעליהם תכון תבל בל תמוט ומה הם העמודים? ההשגחה ומשפטי ה' העושה דין ברשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים. לפיכך הנני אומר להוללים אל תהלו וכו' וכו', כי אלהים שופט וכו' וכו'. והנה גם תכנתי זה אינו יוצא מענין חבריו, כלם ענין ידיעה ברורה ומדוקדקת. ואין שום יחס לשרש תכן עם שרש תקן (יתקן משלים הרבה קהלת י''ב ט') הידוע בארמי ובדברי רז"ל, וממנו תקנת שבת בספרים כ"י בק"וף, וכן צריך להיות.

5וכל, לשון מדה, מענין יכיל שענינו יחזיק, ומזה בארמית מכילא, מכילתא, ענינו מדה.

6בשליש, שם מדה או כלי, כמו ותשקמו בדמעות שליש.