שד"ל על ישעיהו מ:יט

1הפסל, נ"ל הֲפסל בה"א התימה, וכי תערכו לפניו לומר שידמה לו פסל שעשה אותו החרש? פסל הוא מעץ ואבן, ונסך נופל על התכת המתכות באש; והוא מורה ג"כ כסוי, כמו והמסכה הנסוכה (למעלה כ"ה ז'), והנה על כרחנו אין חרש הנאמר כאן חרש עצים שעשה הפסל, אלא כטעם הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם (למטה נ"ד י"ו), והוא הצורף, והטעם פסל שצפהו וכסהו החרש, ואח"כ פירש כי החרש הוא הצורף, והצפוי הוא של זהב ורתוקות כסף.

2ירקענו, רִקֵעַ סביבותיו פחי הזהב.

3ורתוקות כסף צורף, והצורף עשה לו ג"כ רתוקות (שלשלאות) כסף. ורוז' וגיז' נדחקו לפרש צורף השני פעל, הוא צורף ועושה רתוקות כסף.