שד"ל על ישעיהו מ:ב

1דברו על לב, לשון תנחומים והבטחת טובות, כמו וידבר על לב הנערה (בראשית ל"ד ג') וינחם אותם וידבר על לבם (שם נ' כ"א) ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך (ש"ב י"ט ח').

2וקראו אליה, הגידו לה והשמיעו אליה את הקריאה הזאת, כטעם לך אל נינוה העיר הגדולה וקרה אליה את הקריאה (יונה ג' ב'), וכן תרגם יונתן ואתנבו עלה, והקריאה היא כי בימי, כלומר מאחר שנגזרה גזרה, הלא אשמח כי ממה שאמרת נראה שלא תבא בימי כי לא אמרת שאפול ביד מלך בבל. והנה חזקיהו הבין הדבר לאשורו, שלא היתה הגזרה מפני חטאתו אלא מפני סבות אחרות. ושמח שלא תהיה הרעה בימיו; ולהתפלל על הגזרה שתתבטל, לא היה הדבר הגון, כי מי הגיד לו כמה עונות ופשעים היו הדורות הבאים עתידים להרבות, אשר עליהם יצא הדבר מאת ה'? מלאה צבאה וגו'.

3כי מלאה צבאה זמן עבדותה כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו (איוב ז' א) והמליצה לקוחה מאנשי הצבא שיש להם זמן קצוב שהם משועבדים ללכת למלחמה, ואחר מלאת הזמן ההוא הם פטורים. וכיוצא בזה במשכן מצאנו צבא העבודה, ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה (במדבר ח' כ"ה) כי נרצה עונה, נשלם ענשה כמו ואז ירצו את עונם (ויקרא כ''ו מ''א) (עיין נתה''ש ויקרא כ''ו ל''ד) כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, דברי תנחומין הם ודרך המנחמים להגדיל הצרה בעיני מי שבאה עליו, למען הראות עצמם מרגישים בצרתו. שאם לא יעשו כן יאטם אזנו לתנחומיהם. וקרובין לזה דברי דון יצחק. ומי שלא תנוח דעתו בפירוש הזה הנה לו פירוש אחר, והוא לר' שלמה מאריני זצ''ל (רב בפאדובה) בספרו תקון עולם, ולדעתו כפלים בכל חטאתיה הוא כמשמעו, והוא על דרך אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א' ט"ו), והנה אחר שכנסת ישראל קבלה עונש חטאתיה וגם יותר, למה תעמוד עוד בגלות? כפלים בכל, הבית מורה על הכפלת איזה מספר, וכן עשרים באמה, עשרים פעמים אמה; ולא יתכן לומר כפלם בכל, כי הכף מורה על השווי (=).