שד"ל על ישעיהו מא:כג

1האותיות, משרש אתא או אתה, כמו הבאות.

2לאחור, לעתיד, כי זמן עבר יקרא לפנים (ראב"ע). הזמן מצייר כאדם המהלך עמנו, העבר כבר הגיענו ועבר לפנינו, והעתיד הוא עדיין לאחורנו, ולפיכך העבר נקרא קדם וקדמון ולפנים, והעתיד נקרא אחרון ואחרית (בני בכורי ז"ל).

3ונשתעה, הה"א יתרה, והוא כמו אל תשתע כי אני אלהיך (למעלה פסוק יו"ד).

4ונשתעה ונראה יחדו, מיד שנראה זה נשתומם, ההשתוממות והראיה תהיינה כאחת; ואפשר ג"כ כי מה שכתוב ונרא יחדו הראוי בו ונירא, ותהיה המליצה ונשתעה ונירא, כמו למעלה אל תירא אל תשתע; וגיז' פירש ל' לכה נתראה פנים (מ"ב י"ד ח'), ונשתעה משרש שעה ענין ראיה, כלומר נתוכח ונריב יחדו; אמנם אין ענין שרש שעה ראה, כ"א פנה, ועוד אחר שאמר ונשתעה מה הוסיף באמרו ונראה, ועוד ונתראה היל"ל.

5אף תיטיבו ותרעו, יפה בא האתנח במלת אתם, ומה שאחר האתנח הוא פירוש הקודם, כשנדע כי אלהים אתם אז נדע כי גם תיטיבו ותרעו, ובראותנו זאת מיד נשתומם.