שד"ל על ישעיהו מב:יט

1מי עור כי אם עבדי, מפני שהזכיר אנל האומות תאר החרשים והעורים, המשיל גם את ישראל בתארים האלה, והנה כמו שאומרים בלה"ק החריש והכוונה שקט מלפעול ועשה עצמו כחרש לא ישמע, וכטעם ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא אפתח פיו, כן יאמר על ישראל שהם חרשים ועורים להיותם סובלים השעבוד בגלותם בלא להתקומם בשום פנים נגד נוגשיהם, וכאלו אינם מרגישים במצבם הקשה. ורא"בע ורד"ק פירשו אתם אומרים כי נביא ה' הוא העור והוא החרש; ורש"י פירש אחר שקבלתם ענשכם אין עוד איש מכם עור וחרש, כי כל אחד מכם הוא עבדי ומלאכי; ורוז' וגיז' פירשו ל' תוכחה לישראל, ומפרשים נגד ישראל גם המקרא שלמעלה החרשים שמעו, ועליהם הוא אומר מי עור כישראל שבחרתי בהם להיות עבדי, ומי חרש כמו הם שבחרתי בהם להיות מלאכי, והם לא אבו לשמוע אלי, והנה כאן אף גיז' מודה כי עבד ה' איננו הנביא, אלא ישראל, והוא אומר כי יש לתמוה איך קרא לישראל מלאכי, ומשיב כי מלאך ה' נרדף לעבד ה', כמו מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלם (למטה מ"ד כ"ו); וגיז' לא זכר כי שם הכוונה באמת על הנביאים (שה' ממלא ומקיים דברי נבואותיהם), וא"כ אי אפשר שיהיו ישראל נקראים מלאך ה' אם לא היתה כוונת האל שעל ידיהם יתפרסם דברו ויחודו בכל הארץ; אמנם שיאמר עבדי ומלאכי למי שהיה ראוי שיהיה עבד ה' ומלאכו, והוא איננו אלא חוטא ומורד, הלא זה דבר שאין הדעת סובלתו.

2כמשלם, פירש Docderlein, ואחריו גיז' מלשון ערבי מָשְלֵם (Musulmanus). ודע כי המלה הזאת עקר הוראתה מי שהשלים ומסר עצמו לעבודת האל, ואחר כן ישתמשו בה להורות בעל האמונה האמתית; ואמנם אין המלה הערבית הזאת מגזרת שָׁלוֹם (כדעת גיז' בליקסיקון), אלא מפעל הַשְלִים, בארמי הַשְלִים, שענינו מסירה, כמו השלם קדם אלה ירושלם (עזרא ז' י"ט), וכן וה' הסגירם תרגם אנקלוס וה' אשלמינון, וכן בתלמוד ואשלמיה לר' שמעון בן איסי בן לקוניא (ב"מ דף פ"ה), והדר משלימנא ליה לדומה (חגיגה ה'); וכן ברש"י (שמות י"ד י"ט) ויסע עמוד הענן, כשחשכה והשלים עמוד הענן את המחנה לעמוד האש; וכן במדרש רבה הוא עשנו ולו אנחנו, לו אנו משלימין נפשותינו, ונכשל בזה החכם ר' משה אלבלדה בספרו ראשית דעת וכתב כי דעת בעל המאמר שהנפש כח והכנה לבד, ושהאדם משלימה ומוציאה אל הפעל; והחכם ר' מנשה בן ישראל (נשמת חיים מאמר ב' פרק א') דחה דבריו, וטעה גם הוא בהבנת המדרש, ופירש גם הוא את המלה מל' שלמות, ובאמת אינה אלא ענין מסירה.