שד"ל על ישעיהו מד:כה

1מפר אתות בדים, אותות הם אותות השמים כפירוש רשי ורד"ק, אלא שכאן הכוונה על הייעודים שהאצטגנינים מיעדים על פי האותות ההם.

2בדים, כיון שהזכיר אותות השמים, הזכיר בדים, והם האצטגנינים, והוראת המלה דוברי שקר והבל.

3משיב חכמים אחור, מפני הבושה, כשלא נתקיימו דבריהם (רוז' וגיז'); והנה ידענו כי מלכי בבל היו להם חרטומים ואשפים הרבה, והיו בוטחים בהם ושואלים את פיהם, א"כ אין ספק כי החכמים ההם הבטיחו את מלכם ואת עמם שלא תִלָכֵד העיר בלילה אשר נלכדה בו, שאל"כ לא היה המלך עושה משתה בלילה ההוא, ולא היו אנשי העיר עוזבים שמירתה; והנה מבואר כי ה' הפר עצת הקוסמים והחכמים ההם. ותלמידי יהודה לוצאטו מפרש חכמים כמשמעו, והם יועצי המלך, והאל (כשירצה) מסכל דעתם, דעתם מתהפכת לסכלות ואין בהם תבונה למצוא עצה הוגנת, והם נסוגים אחור ולא יוכלו לתת עצה (וקצת מזה גם בדון יצחק).