שד"ל על ישעיהו מה:א

1כה אמר ה', המשך המאמר הקודם, והאל הוא המדבר כמו למעלה (אני ה' עשה כל, לכרש רועי, וכל חפצי), והוא עצמו אומר כה אמר ה', כדרך שהתחיל כרש את מכתבו: כה אמר כרש מלך פרס (עזרא א' ב'), וכמו ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כ"ד א') שאמר אל ה' אע"פ שהוא עצמו המדבר.

2למשיחו, למלכו אשר הקים ברצונו.

3לרד, משרש רדד, כמו הרודד עמי תחתי (תהלים קמ"ד ב') ענין שִטוּחַ, וירקעו את פחי הזהב תרגום ורדידו, ולדעת רד"ק הוא מן הקל, והיה משפטו לָרֹד, ואולי הוא פִעֵל במקום לְרַדֵּד. ומתני מלכים אפתח, היל"ל במקור לְפַתֵחַ, אני אחזיק בימין כרש, לשטוח (אני) לפניו גוים ולפתח לפניו מתני מלכים; אלא שכן דרך מליצת לה"ק לאהבת החלוף, כמו לשובב יעקב אליו וישראל לו יאסף (למטה מ"ט ה'), להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה (משלי ב' ב'), לנצור ארחות משפט ודרך חסידיו ישמור (שם שם ח'), הלכף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע (ישעיה נ"ח ה').

4ומתני מלכים אפתח, רש"י רד"ק ראז' וגיז' פירשו אשבור כחם, כי חגירת המתנים היא מליצה מורה התחזקות, ואולי אפשר לפרש אפיל חרבם מעל מתניהם, אעשה שישליכו איש חרבו, כי יראו כי לא תועיל להם, ומצאנו פתוּח על החרב, אל יתהלל חוגר כמפתח (מ"א כ' י"א).

5ושערים, שערי הערים, והנה ברוב הדפוסים מצאנו כאן זרות גדולה, שבא הזרקא בלא סגול אחריו (ע' מ"ש), אך בדפוס ברישא לכורש בסגול. ואולי הזרקא שעל תבת למשיחו טעות היא, וראוי לבא במקומה סגול, ומלת לכורש חוזרת למטה, ויפה היא נקודה במונח, אלא שצריך להוסיף אחריו לגרמיה, כזה: כה⁠־אמ֣ר ה֘' למשיחו֒ לכ֣ורש אשר⁠־החז֣קתי בימינו. אח"כ מצאתי ממש כדברי בנביאים אחרונים עם פי' אברבנאל, פיזרו, שנת ר"ף, כלומר כה⁠־אמר ה֘' למשיחו֒ לכ֣ורש |, ובדפוס רע"ח יש לגרמיה אחר לכורש אלא שלפניו שתי זרקאות. ועתה בשנת תרכ"ד ראיתי דברי רש"י במסכת מגילה דף י"ב עמוד א' ומתוכם נראה ברור כי גם בימיו היה כאן זרקא בלא סגולתא, ולדעתו באה הזרות הזאת בכוונה כדי להפריד תאר משיח מן כרש, כמו שדרשו שם במגילה שהק"בה מדבר עם המשיח ומתרעם על כרש.