שד"ל על ישעיהו ה:טז

1ויגבה, יתראה לעין כל גבוה ועליון על ידי המשפט והעונש שיעשה בגאים, והטעם כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים.

2נקדש בצדקה, תתגלה קדושתו בעשותו משפט באנשי החמס. עונש הרשעים נקרא כאן משפט בבחינת הרשעים הנענשים, ונקרא צדקה בבחינת העשוקים שהיו נאנחים תחת ידיהם.

3נקדש, כבר כתבתי בבכורי העתים תר"ו כי שרש קדש נגזר מן יקוד אש, והונח תחלה על הקרבנות הנשרפים לכבוד האל, ואח"כ הושאל על כל דבר המופרש לכבוד האל, כגון השבת והמועדים, והאדם נקרא קדוש כשהוא דבק באל ובעבודתו, ומתוך כך קראו קדוש לכל דבר אלהי, ולכל דבר שיש לו שום יחס עם האל, ואמרו קדש להוראת כח אלהי, מדה אלהית. ואמרו שהאל נאדר בקדש, והכוונה שהוא מוקף כח אלהי, ותכונות אלהיות, כלומר שהוא אלהי באמת, לא בשם בלבד. ועל ההוראה הזאת קראו גם האל בתאר קדוש, והכוונה שהוא אלהי באמת ומרומם על כל פחיתות הנמצאת באדם. והנה כשהאל עושה דין ברשעים, ובפרט אם הם גדולים ונכבדים, הוא נקדש בזה, כלומר שהכל מבינים שהוא אלהי באמת, ומרומם על כל פחיתות, שאינו נושא עינים לשום בריה, וכן הוא אומר בקרובי אקדש (ויקרא י' ג').