שד"ל על ישעיהו ה:ב

1ויעזקהו, חפר הקרקע לעשותו ראוי לנטיעה ולצמיחה, וכן ענין השרש הזה בערבי, ומזה עִזְקָא שהוא תרגום של חותם (לא טבעת סתם), על שם פִתוח הכתב עליו. והנה בשעה שעזקו עדיין לא היה כרם; כי לא יקרא כרם עד שיהיו בו גפנים, והנה הכנוי במלות ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו הם על שם סופו, עזק וסקל ונטע הקרקע, ועל ידי כן נעשה כרם.

2ויסקלהו, הסיר ממנו האבנים.

3שורק, גפן מובחרת, ויש מן הקדמונים שאמרו שהיא גפן שענביה אין בהם גרעינים, ואם כן תהיה המלה נגזרת מן ריק, על שם שאין בהם גרעינים, וכן אילני סרק ענינו ריקים, שאינם עושים פרי הנאכל לבני אדם, בלשון סורי סריק ענינו ריק. והיטציג וגיז' מפרשים מין גוון, כמו (זכריה א' ח') סוסים אדומים שרוקים לבנים, ועיין למטה י"ו ח'.

4מגדל, לצורך השומר.

5יקב, הבור שלפני הגת לקבל התירוש (רש"י רוז' וגיז').

6חצב, הצירי הוא כדי להעמיד הטעם, שלא יהיה נסוג אחור, וזה לבלתי תהיה אחת הבי"תין נבלעת במבטא אם היתה הקריאה חָ֣צַב בּוֹ, ועיין למטה י"א י"ד.

7ויקו לעשות, לאסוף ולכנוס, עיין משתדל, במדבר ו' ד'.

8ויעש. לשון עשייה כמשמעו, והוא חוזר לכרם, ודרך צחות אמר לעשות להוראה אחת ואח"כ ויעש להוראה אחרת, וראיה לזה למטה שאמר מדוע קויתי לעשות ויעש (לא ואעש). ולשעבר הייתי מפרש ויקו לעשות, קוה שיעשה, על דרך כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו (תהלים ק"ד כ"ז).