שד"ל על ישעיהו ה:כט

1כלביא, שם שירי לאריה, והוא נוהג גם בלשון ערבי, ואיננו מיוחד לאריה נקבה (כדעת בושארט), כי כשהכוונה על הנקבה נקוד לְבִיָא (יחזקאל י"ט ב' (גיז.). ובהיות מלת לְבִיָא כתובה בלא ה"א בסוף, נ"ל שהיו קוראים לָבִיא לזכר ולנקבה בשוה, כמו גָמָל, אַיָל (כאיל תערוג), ומשקל אחר לֶבֶא (כמו בלשון אשכנז Löwe), וממנו הרבוי לְבָאִים (תהלים נ"ז ה') וּלְבָאוֹת (נחום ב' י''ג), כמו פֶרֶא פראים. ואם תרצה אמור כי היחיד מן לְבָאוֹת הוא לִבְאָה, או שהנפרד (כדעת גיז') לְבִי, כמו צְבִי צְבָאִים צְבָאוֹת. ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף, ענינו יאחז טרף בשאגה ונהמה כאשר יעשו הכפירים.

2ויפליט, ישחק בו ויניחהו לברוח מידו (כדרך שעושות החיות הטורפות), ואע"פכ לא יוכל הטרף להנצל מידו (ר' שלמה לֵיוִיזוֹן בספרו מליצת ישורון דף ע'). וגיז' ואחרים פירשו על ההצנעה והשמירה, ונ"ל שלא יפול לשון פלט על הגוף המת.