עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשד"ל על ישעיהו

שד"ל על ישעיהו ה:ז

שד"ל על ישעיהו · Shadal on Isaiah 5:7

Open in the reader →

1והנה משפח, לשון סַפַחַת, ונכתב בשין כמו למעלה וְשִׂפַח, והכוונה והנה מומין ונגעים משחיתי תאר שלמות האדם.

2והנה צעקה, כמו זעקת סדם (בראשית י"ח כ') היא צעקת העשוקים. והנה לא היה ישעיהו צריך לומר אלא ויקו למשפט והנה חמס, לצדקה והנה עשק, וכיוצא בזה, אבל כדי שיתרשם הדבר בנפש שומעיו רושם חזק אמר בלשון הנופל על הלשון. וכבר בקשו קצת מן המתרגמים בלשון אשכנז לעשות גם בתרגומם לשון הנופל על הלשון, אך לא עלתה בידם לעשות דבר ראוי והגון. והנה הלשון הנופל על הלשון הוא אהוב לפעמים בשירי המקרא, וגם במליצות היונים והרומיים הקדמונים, ולא כן בלשונות העמים האחרונים, והיה זה מפני שהאחרונים יש להם החרוז, שלא היה נוהג בימי קדם, ואם היו הקדמונים רואים שירים שלנו אשר כל בתיהם מסיימים בהברות דומות, היו לועגים עלינו, שאנו משעבדים השכל אל האזן, ושפחה תירש גברתה; והנה האחרונים קבעו מקום לחרוז בשירים החרוזיים, ואם יפרוץ החרוז את גבולו ויבא במליצה שאיננה חרוזה, יהיה זה גנאי. אבל הקדמונים שלא היו להם שירים חרוזיים, היו משתמשים בחרוז כמו בכל שאר עֲדָיֵי המליצה, לפרקים כשהיה מזדמן להם, וכשהיו רואים אותו מועיל לעשות רושם חזק בנפש השומע.