שד"ל על ישעיהו נב:ה

1ועתה מה לי פה, מה אני עושה כאן, ולמה אני מחריש, אחר שלֻקח עמי חנם, כמו שאמר באפס עשקו.

2משלו יהילילו, מל' על כן יאמרו המשלים באו חשבון (במדבר כ"א כ"ז) (ראב"ע), והטעם המשוררים שהיו בעמי לא יוכלו לשיר את שיר ה', ויהי לאבל כנורם ועוגבם לקול בוכים, וזה ציור קטן הכמות ורב האיכות, כי זה מורה מצב האומה שהוא בתכלית המצוקה כשהמשוררים מיַללים, וכן אמר עמוס (ח' ג') והילילו שירות היכל ביום ההוא. ויונתן ורש"י ורוז' וגיז' (בדפוס שני וגם באוצר שלו) פירשו על הגוים המושלים בהם שהם מתנשאים עליהם בגאוה, ל' הוללות, או התהללות; ורד"ק פירש יגרמו יללה לישראל; ורא"בע בפירוש ראשון וכן גיז' בפירושו פירשו על מושלי ישראל, כלומר חשובי ישראל.

3ותמיד כל היום שמי מנאץ, בפי הבבליים, ואיך אחריש עוד? וזה כנגד מושליו יהילילו. כי המשבחים אותי מיללים, ומנאצי ירימו קול.

4מנאץ, היה ראוי להנקד מְנֹאָץ כמו מְבוֹרָךְ, אלא שהיה במשמע ראוי לנאצה, כמו מבורך ראוי לברכה, והתחכמו בעלי הנקוד לשַנות מראהו.