שד"ל על ישעיהו נד:יא

1סערה, מל' כי הים הולך וסוער עליהם (יונה א' י"ג), מטורבת כמו ע"י רוח סערה.

2לא נחמה, שלא נחמה, שלא היה לה מנחם, והוא ל' עבר, ורוז' וגיז' עשוהו בינוני פֻעַל, כמו לֻקַח, במקום מְנֻחָמָה, ולא ראו שהיה לו להיות בטעם מלרע.

3מרביץ בפוך אבניך, נראה שהפוך הוא האון היקרה הנקראת lapis lazzoli, והוא הנזכרת בדברי הימים א' כ"ט ב' אבני פוך ורקמה, ועושים ממנה טיפול (incrustatio) שמדבקים על האבנים לנוי, וזה טעם הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך; ועושים ממנה ג"כ צבע שצובעים בו תכלת, וזה טעם ותשם בפוך עיניה (מ"ב ט' ל') כי תקרעי בפוך עיניך (ירמיה ד' ל'), שהיו הנשים צובעות עיניהן בצבע הנעשה מאבן הפוך; וכן קרן הפוך (איוב מ"ב י"ד) שהיו עיניה יפות בלא צביעה (כענין דלא כחל ולא שרק ולא פרכוס ויעלת חן, כתובות י"ז), כאלו היא עצמה היתה כלי של פוך: כך למדתי מפי החכם הרופא ר' יהודה חיים שלום ע"ה ולשון מרביץ ענין שטיחה ורקוע, ומליצת מרביץ בפוך אבניך שיעורה מרביץ פוך על אבניך, וכן כי תקרעי בפוך עיניך נ"ל ל' רקוע (בהפוך אותיות), ושיעורו כי תרקעי פוך על עיניך. (וגוסיציוס ורוז' וגיז' פירשו פוך fucus שהנשים מייפות פניהן בו, ופירשו מרביץ בפוך אבניך שהפוך ישמש במקום סיד לדבק אבני ירושלם, וקרובה לזה דעת דון יצחק, אלא שלדעתו הפוך הוא אבן יקרה והוא הנֺפֶךְ (וזה אפשר), והוא יהיה להם במקום סיד, וזה רחוק; ובפסוק אבני פוך ורקמה גיז' אומר שאולי הכוונה אבנים יקרות שמכסין בהן הכתלים לנוי, כדרך שהאשה מכסה פניה בפוך.).