שד"ל על ישעיהו נז:טו

1כי כה אמר רם ונשא, הזכיר התארים האלה מפני שהוא רוצה לומר אחר כן להחיות רוח שפלים.

2שכן עד וקדוש שמו, נ"ל האל אשר שמו הוא שוכן עד וקדוש, ועד וקדוש תארי המקום אשר הוא שוכן בו, ועד כמו מרום, וכמו שמפרש מרום וקדוש אשכון, והנה לא מצאנו עד אלא על בלתי בעל תכלית הזמן, אמנם כמו שמלות הרבה משמשות ביחד על הזמן ועל המקום (כמו אחר, לפנים, אחור, קדם, אחרון, קדמון, הֵנה, כה, עד אנה, והלאה, ומעלה), כן מלת עד באה כאן על הבב"ת במקום, כלומר בגובה, והוא שמי השמים; ואולי גם במליצת הררי עד (חבקוק ג' ו') הכוונה על הגובה, וכן אתה רואה כי מלת עד כשהיא מלת הטעם היא מורה על הזמן ועל המקום בשוה; וכן מלת עולם נ"ל שגם היא נאמרת לא על הזמן בלבד, אלא גם על המקום, כלומר על גובה בלתי מוגבל, כגון גבעות עולם (בראשית מ"ט כ"ו), במות עולם (יחזקאל ל"ו ב'), פתחי עולם (תהלים כ"ד ז'), וכן עולם חסד יבנה (תהלים פ"ט ג') נ"ל שהכוונה בו על השמים הנזכרים בסוף הפסוק; ועל הדרך הזה נ"ל שהושאל אח"כ שם עולם להורות על כלל הבריאה (mundus), כי תחלה הונח על הזמן הנעלם ובלתי מוגבל, לשעבר או להבא, ואח"כ הושאל על המקום בלתי מוגבל, והוא כלל המציאות.

3מרום וקדוש אשכון, כאן תחלת דברי האל, אני שוכן במקום מרום וקדוש, ואני שוכן עם כל זה את דכא, עם דכא ושפל רוח.