שד"ל על ישעיהו נח:ג

1למה צמנו, שרש צום לא הונח מתחלתו להורות על התענית, אלא תחלת הוראתו קבוץ עם (והוא קרוב לשרש צמם הידוע בערבי, וממנו צומת הגידים (כאשר העיר ר' יוסף קמחי) וצמצום, וקרוב לו ג"כ שרש עמם שממנו עָם ועם), והונח לאסיפת העם לתשובה ולתפלה, כטעם כי יצומו אינני שומע אל רנתם (ירמיה י"ד י"ב), קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ (יואל א' י"ד), וכן קראו צום והושיבו את נבות בראש העם (מ"א כ"א ט') שהמכוון בו שיושיבו את נבות לדרוש ברבים ולהוכיח את העם על חטאותם, כי זה היה עיקר כוונת יום צום, שיתאסף העם ויתפלל לה' וישמע דברי תוכחה, ואח"כ הושאל ל' צום על התענית עצמו, אשר אמנם עקר שמו איננו צום, כ"א ענוי נפש.

2תמצאו חפץ, כטעם ממצוא חפצך האמור למטה (י"ג), תתעסקו בצרכיכם.

3וכל עצכיכם תנגשו, מל' ועצביך בבית נכרי (משלי ה' י'), הוא הממון שהוא יגיעו של אדם, (רד"ק).

4תנגשו, מוסב על הממון, כמו נגש את הכסף ואת הזהב (מ"ב כ"ג ל"ה), והכוונה תנגשו בעל חוב שלכם שישלימו לכם את חובם.