שד"ל על ישעיהו ו:י

1השמן, כטעם טפש כחלב לבם (תהלים קי"ט ע'), שמנת עבית כשית ודברים ל"ב ט"ו), דרך משל כאלו הלב מכוסה בשומן עד שלא יכנסו בו ציורי הדברים, ובהפך מילת הלב היא הסרת העור האוטם ומכסה הלב ומונע ממנו ההשגה.

2השע, כטעם כי טח מראות עיניהם (ישעיה מ"ד י"ח) והמלה לשון ארמית, וטח את הבית (ויקרא י"ד מ"ב) מתורגם וישוע.

3פן יראה בעיניו, באופן שלא יקרה שעל ידי שיראה וישמע ויבין ישוב מדרכו וירפא את עצמו מתחלואיו.

4ורפא לו, רפא נקשר עם ל' כמו הרופא לשבורי לב, וכן רבים.

5השמן לב העם הזה, הנביא במאמרו כאלו הוא נותן הוייה אל הדברים, כמו שמצאנו בירמיה (א' יו"ד) ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע, שפירושו אחר שנתתי דברי בפיך, הנה כל מה שתדבר יתקיים, אם לטוב ואם לרע, והרי זה כאלו נתתיך שליט בגוים ובממלכות לעשות בהם כחפצך וכן ביחזקאל (כ"א כ"ד) ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל, הכוונה. הנבא שיהיו לחרב מלך בבל שני דרכים, ואח"כ אמר ויד ברא, פַנֵה מקום מן הקוצים ומן האבנים; בראש דרך עיר ברא, המקום הזה שתעשה פנוי לצורך חיילות מלך בבל, יהיה בפרשת דרכים, במקום שהדרכים מתחלקים, ואחד מהם מוליך אל העיר. והנה יחזקאל לא היה בידו לעשות דבר מזה, אבל נצטוה להנבא שכן יהיה. וכן כאן האל מצוה לישעיה שישמין לב העם, כלומר שינבא ויגזור עליהם שלא יטו אזן לדבריו; וכל זה להודיעו שכך יהיה, שדבריו לא יהיו נשמעים. ומתחלה פירשתי כרש"י השמן והכבד והשע מקור בחסרון העתיד, אני אשמין השמן ואכביד הכבד, והוא צודק לפי הענין, אבל הוא דחוק מצד הלשון. ופיליפסון כתב שאם לא היה הנביא מוכיח את העם, היו שוגגין ולא היו מזידין, והנה תוכחותיו הן הן שהוציאו אל הפעל קשי ערפם ועורונם. שמו שמים על זאת! האל שלח ישעיה להוכיח את ישראל, כדי להוציא רשעתם לפעל, ולהכביד את עונשם, ואם לא היה ישעיה מוכיחם היה חטאם יותר קל!! מלבד כי מאמר השמן לב העם הזה וכו' אם יובן כפשוטו, לעולם לא תהיה משמעותו עשֵה שיתגלה ויוָדע קשי ערפם, אבל משמעו עשה שלא יוכלו להבין ולשמוע ולראות אף אם ירצו, ואח"כ פיליפסון מוסיף שהענין נאמר כאן כאלו הנביא עצמו הוא סבת הדבר, על דרך ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה (דברים כ"ט ג'). אבל אם הענין נאמר דרך משל, א"כ נפל הפירוש.