שד"ל על ישעיהו סא:א

1רוח אדני ה' עלי, הנביא מדבר על עצמו, והיא כהקדמה למה שהוא בא לומר; כלומר מה שאני בא לומר הם דברי ה', למה? כי הוא משח אותי לבשר ענוים, והוא שלחני לחבוש וכו' וכו'; וזאת כוונת בעל הטעמים שנתן האתנח תחת עלי, ולאסורים פקח-קוח, מלה אחת היא, אעפ"י שהיא כתובה בשתים, כמו עגלה יפה-פיה (רא"בע רד"ק Vitringa, Coccejus וגיז') והכוונה פקיחת עינים לראות אור, כטעם לפקוח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר, ונראה כי כן דעת יונתן שתרגם אתגלו לניהור, ופקחקוח על גֺדל הפקיחה, כלומר על רבוי האור שיבא נהם, כמו יפה-פיה, יָפְיָפִיתָ. ור' יוסף קמחי פירש שתי מלות, פקח קוח, פתח מאסר, קוח מן לקח, לפי שהאסורים לקוחים וכלואים בו, ולודוביקוס De Dieu ואחריו רוז' פירשו מלשון כושי שקוראים לבית הכלא מוֺקַח, וכל זה לא יתכן, כי שרש פקח לא נמצא על שום פתיחה, אלא על חושֵי האדם, העינים והאזנים.