שד"ל על ישעיהו סב:ה

1כי יבעל, כמו שיבעל, ואין שרש בעל מורה בל' מקרא על הביאה בפרט, אלא על הקנין והאחוזה, כי אין טעם בעולת בעל שנבעלה לו אלא שהיא תחת ידו, וכן בעלונו אדונים זולתך (למעלה כ"ו י"ג), והנה טעם המשל כמו שישמח הבחור כשתבא כלתו הבתולה תחת רשותו, כן בשמחה יבעלוך בניך ויבאו להאחז בך, וגם ה' ישיש עליך כמשוש חתן על כלה; וטעו בזה Lowth et Koppe ותמהו איך יאמר שהבנים יבעלו אמם, והגיהו בניך, ואמרו שהכוונה על האל שהוא יבנה אותה, והשיב גיז' כי לפ"ז היה ראוי שיאמר יבעלֵך, וכל אלה לא ראו כי אחר שהוא מדבר על ירושלם בצורת אשה, לא יתכן שיאמר לה בניך ל' בנין, גם לא ראו כי לא נמצא שרש בעל בשום מקום על הביאה, ולא על הנשואין בפרט, אלא על כל מין קנין ואחיזה, כגון בעל השור, בעל הבור.