שד"ל על ישעיהו סג:א

1מי זה בא מאדום, אחר שאמר אמרו לבת ציון הנה ישעך בא, עם כל מה שאמר קודם לכן, הוא מצייר את ירושלם כאלו רואה את ה' מתקרב אליה ובגדיו אדומים מדם, והיא שואלת מי זה וגו'.

2מאדום, מבצרה, נ"ל כי השמות האלה לאו דוקא, אלא בחר בהם מפני שהם לשון הנופל על הלשון, ל' אדמימות ול' בציר ענבים, וכאלו אומרת לו מבגדיך נראה שאתה בא מאדום וממקום הבציר, והוא משיב כן דברתְ, פורה דרכתי לבדי וגו'; ואין נראה שתהיה הכוונה על אדום בפרט, כי סוף הענין ומעמים אין איש אתי ואדרכם וגו', כי יום נקם וגו' ואביט ואין עוזר וגו' ותושע לי זרועי וגו', מסכים עם האמור למעלה וירא כי אין איש, ותושע לו זרועו, וילבש בגדי נקם, ובא לציון גואל, ושם לא היה הענין על אדום בפרט.

3חמוץ, אדום, וכן בהפוך אותיות למען תמחץ רגלך בדם (תהלים ס"ח כ"ד), ובחלוף אה"חע אמוצים (זכריה ו' ג' וז'), ודעת Bochart שהוא ל' חימוץ וחומֶץ, ונקרא כן כל מה שגורם באדם הרגשה חזקה וחדה (acidum, acre, acutum), והאדום הוא החזק בגוונים, והמין היותר חזק באדומים נקרא חמוץ, וכן ביוני oxyporphyron, ומלת oxy ענינה חד, ונגזרת מן oxos חֺמֶץ.

4צועה, עיין למעלה נ"א י"ד; וכאן הכוונה הולך בקומה זקופה עד שראשו נכפף לאחוריו (שרידיר רוז' וגיז').

5אני מדבר בצדקה וגו', זו תשובת האל, והטעם, מה שאני מהלך צועה בגאוה איננו דרך התפארות של שקר, אבל אני מדבר באמת ובצדקה ולא אתגאה בשקר, ואולם אני באמת רב ומספיק להושיע מי שארצה; ורוז' וגיז' פירשו מדבר ומבטיח על הישועה, אך רחוק הוא שאחר שכבר הוציא הדבר לפעל יחזור ויאמר אני המבטיח, ולא יאמר אני העושה.