שד"ל על ישעיהו סג:יא

1ויזכר ימי עולם, רוב המפרשים פירשו ויזכר על ישראל, וכן נראה לפי המשך הענין, ודון יצחק ורוז' וגיז' אומרים כי מלת עמו שאחר משה היא נושא המאמר, וזה רחוק מאד, ואני אומר כי ראוי לנקד וַיַזְכֵּר מבנין הפעיל, והטעם עתה שנהפך להם לאויב הוא גורם להם שיזכרו ימי עולם הם ימי הטובה; אבל שיאמר ויזכר על ישראל רחוק מאד, כי הי"לל ויזכרו להבדיל בין האל ובינם, וכן הוא אומר והמה מרו ועצבו, ויהפך להם, נלחם בם, המעלם, ושאר פעלים בל"ר כשהכוונה על ישראל; ול' הזכיר מצאנוהו במי שגורם במעשיו זכירת הדבר, יען הַזְכַּרְכֶם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם (יחזקאל כ"א כ"ט), וכן מנחת זכרון מזכרת עון. ובני א"ג מתרגם כך: : Eppure dovuto avrebbe ricordarsi dei tempi antichi, Egli ch’il suo popolo salv? dall’ acqua. Dov’? Egli ora Quegli che salir li fece dal mare, col mezzo del pastore delle sue pecore? Dov’? egli ora Quegli ch’in lui (in Mos?) infuse il santo Suo spirito? (12) Quegli che camminar.. quegli che spacc?. (13) Quegli che….

2משה עמו, יש מפרשים משה ועמו, וי"א משה לעמו, והנכון כדברי רא"בע שהוא פעל, המושה את עמו מן המים, והכוונה על משה, והוא לשון הנופל על הלשון, ופירש מיד איה המעלם מים.

3את רועה צאנו, גם זה כנוי למשה, ומלת את חוזרת לויזכר.

4איה השם בקרבו וגו', גם זה על משה, שהאל שם רוח קדשו בקרבו; ורש"י ורוז' וגיז' פירשו כי משה שם בקרב ישראל את רוח ה', ולפ"ז בקרבם הי"לל.