שד"ל על ישעיהו סג:יט

1היינו מעולם וגו', אנחנו בגלות נדמינו כאלו היינו עם שמעולם לא משלת בם ולא נקרא שמך עליהם (Symmachus, רבנו סעדיה, רש"י רא"בע, רוז' וגיז'), לוא קרעת וגו', וכאלו מעולם לא קרעת שמים וירדת לתת לנו תורה באופן שמפניך הרים נזלו וחרדו; ראוי לנקד לוֹא בחלם, וכן תרגם סומכוס וכן יונתן וכן רבינו סעדיה, וכן יסד רבנו שמעון הגדול בסליחה ליום ד' בין ר"ה ליה"כ: היינו כמעולם לא משלת ברחומים ולא נקרא שמך על חתומי דמים ולא קרעת שמים וירדת ממרומים. וכבר מצאנו לוֹא בו"יו ואלף, כמו למטה (ס"ה א') נדרשתי ללוא שאלו, גם הרא"בע הזכיר הפירוש הזה בשם יש אומרים; והמפרשים פירשו לוּ קרעת ל' תפלה, והמשך הענין ראיה לפירושי.

2נזלו, נפעל משרש זלל, ענין חרדה ורעדה (יונתן ור"שי וכן בתרגום סורי), וכן בערבי זלזל ענין רעדה (גיז') וכן מצאתי במדרש שוחר טוב מזמור ס"ח (במדרש כ"י שלי משנת ב"ם לאלף הששי, ובספרי הדפוס המזמור ההוא חסר מאד) התחילו כל ההרים מתרעשים ומתמוטטים, שנ' הרים נזלו מפני ה'.