שד"ל על ישעיהו סה:ג

1העם המכעסים וגו', זבחים בגנות וגו', זה לא יצדק על אנשי הגלות, כי אין ביננו ע"ז, וכבר באר ענינו למעלה (נ"ח) ואותי יום יום ידרשון, למה צמנו ולא ראית, הן לריב ומצה תצומו, וגם לדעת האומרים כי נאמרו הנבואות האלה על גלות בבל, לא יצדק כי לא היתה ביניהם ע"ז בבבל; מלבד כי הסימן שאחר זה שהוא כלו דבק עם זה בענין ובלשון, אמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים, מה שלא יתכן על גאולת בבל, שלא נתפזרו ישראל בשאר ארצות; ע"כ נ"ל כי ישעיה כתב הנבואות האלה בסוף ימיו, בתחלת מלכות מנשה, ואז חזרו העם לעבוד ע"ז, וישעיה היה זקן ולא היה בו כח להוכיח את העם בקהל, והנה בכתבו הנבואה הזאת לאחרית הימים, וחם לבו בקרבו על מרידת העם וסורם מאחרי ה', הנה כשבא להזכיר פשעי ישראל בימים האחרונים, צייר אותם כפי מה שהיו בימיו, ולא כפי מה שיהיו באחרית הימים וכפי מה שציירם הוא עצמו למעלה, וע"י התחבולה הזאת הוכיח את בני דורו וייעד להם עונש מאת ה', ועיין למטה פסוק ז'.

2הזבחים בגנות, כמין יערים שהיו עובדים בהם ע"ז.

3ומקטרים על הלבנים, לא ידענו מה היה המנהג הזה.