שד"ל על ישעיהו סו:יא

1למען תינקו וגו', אחר שהמשיל ירושלם לאשה יולדת, אמר ד"מ שיהיה חלב בשדיה להיניק את בניה (רוז').

2משד תנחמיה, כאלו אמר משדיה, כלומר מתנחומיה, וכן מזיז כבודה, מזיזה, כלומר מכבודה ועשרה.

3מזיז, קרוב לציץ, ועקר הוראתו זֺהַר, (ועליו יציץ נזרו) והושאל להורות על יציאת דבר פתאום (ויציצו מעיר כעשב הארץ), וכמו בל' רומי emicare, וכאן נאמר על השדים כשהם מלאים חלב, שהחלב יוצא מהם מעצמו, והנה זיז כמו שוד האמור למעלה (גיז'), וכן בל' איטלקי zizza ענינו שוד, וכן באשכנזי Zitze.