שד"ל על ישעיהו סו:יז

1המתקדשים והמטהרים אל הגנות, מיני חקים לע"ז ואינם ידועים לנו; ומפני שיונתן תרגם סיעא בתר סיעא וכן בתרגום סורי חד בתר חד, Schelling מגיה אחד אחר אחד, ואין הכרח; ורוז' ואחרים חושבים כי אחד הוא שם האליל, ומלת אחר, כמו לזנות אחרי המלך.

2בתוך, רש"י ורוז' מפרשים כי האליל היה מונח באמצע הגינה; וגיז' הביא מה שהיה מנהג הפרסיים וכתוב בספר Zend-Avesta, כי ההטהרות היותר חשובה אצלם היתה נקראת בֵּירַשְׁנוֺם, והיתה נוהגת בגנה מחוץ לעיר, והיה המְטהר כהן קדוש וחכם, והיה צריך שיהיו צ"ג אבנים נבדלות בי"ג חמרים; והנה הוא מפרש אחר אחד, אחר הכהן המטהר, וזה רחוק, כי מסתמא הכהן המְטהר היה יושב אצל המתקדש לטהרו, ולא היה המִטהר הולך אחריו, אבל יושב אצלו; ופירש בתוך, בחצר, שהיה באמצע הבתים (ע' ש"ב ד' ו'), וזה נכון; והקרי אחת, ורמ"בם פירש (מורה ח"ג פל"ג) על הזנות; והיותר פשוט לדעתי הוא להגיה אחד אחד, שהיו מתקדשים אחד לאחד בחצר, קודם שיבאו אל מקום שהיו זובחים זבחיהם; והזכיר אוכלי בשר החזיר וכו' דרך התנגדות, כי אחר שהתקדשו והטהרו, אוכלים בשר טמא.