שד"ל על ישעיהו סו:כד

1בפגרי האנשים, הם חללי ה' שהזכיר למעלה, ונ"ל כי זה הוא האות שהזכיר למעלה (ושמתי בהם אות), כי אותם חללי ה' יצאו מפגריהם תולעים שלא ימותו, ותצא מהם אש שלא תכבה, והפגרים גם התולעים לא ישרפו באש, דראון, נ"ל בחלוף ד"לת וז"ין, כמו והיה לכם לזרא, ובל' ערבי דַרַאַ ענין הרחקה; והנה האות הזה הוא להיות לאות לאחרים, לא שיהיה הפגר המת מרגיש.

2ויצאו וראו, זה סיוע לפירושי על כל בשר, כי יבאו תמיד אנשים חדשים שלא ראו האות הזה, ויצאו לראותו. וכאן ראיתי להביא מה שכתב אלי אחד מגדולי חכמי הדור ביום כ"ג שבט תק"צג, וז"ל: בספרי דתי הפרסיים נמצא במקומות רבים ושונים האמונה ברוחות רעות ושדים המורכבים ג"כ מבשר ורוח, והם הרשעים אשר היו מצבאי אחרימן נגד הורמיז וכמות כל האדם ימותון, אך גם יחיו כמוהם בתחיה אחרונה, ורק לחרפתם ולבשתם להראות רוע תארם ונגעיהם ומכאוביהם, ויקוץ כל רואה אותם, ויבהל מפניהם, והם נקראים Darawands בל' רבים ואחד מהם נקרא Darawand, אך גם אות d האחרונה היא מאותיות הנופלות בלשון זינד; ועיקר הוראת שם זה בל' ההוא דבר נמאס ונבזה לכלימת עולם וחרפת נצח, ומבהיל הרואה כמו שעירים אצלינו, פויני וסאטירי אצל היונים, וגם הם מבלים שאול מזבול להם, וזה הוא ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון (Scheusal) לכל בשר, ובדניאל (י"ב ב') ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם - וזאת היתה תשובתי אליו ביום ה' ניסן תקצ"ג: אין דעתי מסכמת עמך בענין השערתך במלת דראון, הואיל ומצד אחד לא הרי דראון כהרי Darawand כי דראון הוא שם מופשט וכמו שפירשת (Scheusal) ודאראווד הוא שם מין ממיני הרוחות לפי מה שהגדת לי (כי אמנם אין ספק שלא נתכוון הנביא (יהיה מי שיהיה) לחזק אמונת הפרסיים ולומר כי פגרי הרשעים יהיו רוחות ודאראוונד, מלבד שהוא מדבר בפגרים מתים המעלים תולעים ורוח אין בהם, ואמר והיו דראון לכל בשר לא והיו דראון, כמו שהיה לו לומר, אם היתה כוונתו שיהיו רוחות ודאראוונד); ומצד אחר אם תועלת מציאתך היא לפרש מקור המלה, שנגזרה ממלה פרסית (ומזה תוציא תולדה לזמן כתיבת ספר הנחמות), אין אנו צריכים לכל זה, כי כבר כתבו רוז' וגיז' שהיא נגזרת מן דַרַא בערבי שענינו הרחיק ואני כבר כתבתי בפירושי כי דראון כמו והיה לכם לזרא, והפעל זרא בערבי ודרא בארמי ענינו פזור והשלכה; ואיננו רחוק שגם Darawand נגזר מן השרש הזה וממלת דראון, ואין מכאן שום ראיה על זמן כתיבת ספר הנחמות. ואב"יי (הלא הוא תלמידי חביבי מוה"רר אברהם לאטאש) מוסיף כי מזה ג"כ פת הדראה, ונכון. - ועתה בשנת תר"ה ראיתי קונטריס מכונה ירושלים ושם (עמוד 59) מובא בשם חכם אחר הענין הנ"ל מהרוחות הנקראים Darawand ודעת הכותב כי תמונת הרוחות ההם הנזכרים בספורי הפרסיים היתה לפני הנביא בתוקף דמיונו באמרו והיו דראון לכל בשר - והנה אף אם יונח שהיתה מלת דאראוונד ידועה בזמן כתיבת הנבואה הזאת, והיתה מפורסמת ומובנת לבני ישראל כמו מלת שֵד; הנני שואל היתכן שיאמר הנביא והיו שד לכל בשר, או ואלה לחרפות לשד עולם? הלא אזן מלין תבחן כי מלת דראון כאן ובדניאל אינה אלא שם מופשט (nomen abstractum) ואם היתה שם דבר כמו שד, היה הכתוב אומר והיו דראונים לכל בשר, לחרפות לדראונים לעולם (או עד עולם). והנה הדבר ברור כשמש כי מלת דראון אינה אלא שם מופשט, וענינה תועבה ומיאוס, ורק במקרה היא דומה קצת למלת דאראוונד, לולא נאמר שמלת דאראוונד ממלת דראון נגזרה.