שד"ל על ישעיהו סו:ג

1שוחט השור מכה איש וגו', רוב המפרשים פירשו הרי הוא לפני כאלו מכה איש, וזה רחוק מאד, והנכון כדעת רא"בע,, Lowth גם Eichhorn מי ששוחט השור לפני, הוא ג"כ מכה איש, ומי שהוא זובח לפני שה, הוא ג"כ עורף כלב לע"ז, ומי שהוא מעלה מנחה, הוא ג"כ שעלה דם חזיר לע"ז, ומי שהוא מזכיר ומקטיר לבנה לפני, הוא ג"כ מברך האלילים שהם און והבל, וכל זה נאמר על זמן הבית ועל דורו של מנשה, וגיז' שמפרש כי הכל נאמר בגלות בבל, לא יאבה בזה, ואומר כי הנביא מדבר לזמן שיהיה הבית בנוי, ומודיע להם כי שוחט השור הוא כמכה איש, ואיך יתכן כי אחר כל מה שנבא עד עתה לטוב, ושירצה ה' בעמו, ושבם הנכרים עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחו, יהפך לבו לומר כאלה? גם המה בחרו, דבק עם הפסוק שאחריו, כמו שהם בחרו בדרכיהם, כן גם אני וגו', כמו גם לי גם לך לא יהיה (מ"א ג' כ"ו), עיין רש"י. ומלת שקוציהם ראיה ברורה שהנביא מדבר על עובדי ע"ז, ושאין הפסוק הזה דומה בענינו לפסוק למה לי רוב זבחיכם ומה שאחריו, כי שם (סימן א') מדבר על עבירות שבין אדם לחברו, ולא על עבודת האלילים, וכאן מדבר על עבירות שבין אדם לחברו (מכה איש), וגם על עבודת האלילים; סימן א' נאמר על בני דורו של חזקיה, וכאן מצייר בני דורו של מנשה.