שד"ל על ישעיהו ח:א

1גליון, קלף או גויל, ונקרא כן על שם שנגלל, כטעם מְגִלָּה, וכן ונגלו כספר השמים (ישעיה ל'ד ד').

2בחרט אנוש, בהכרח הכוונה שתהיה הכתיבה גסה מאד והאותיות גדולות מאד, כי אמר לו שיקח גליון גדול ולא צוהו לכתוב בו אלא אחת עשרה אותיות (למהר שלל חש בז), ואולי חתמו בו גם העדים, ושמותם רק כ"ד אותיות; ונ"ל כי חרט הוא כאן שם הפעולה, כלומר חריטה (כמו הֶרג קֶטל שענינם מעשה ההריגה), וחריטה כנוי לכתיבה, מלשון חרות על הלוחות (שמות ל"ב י"ו). וחרט אנוש כנוי לאותיות גדולות, כאלו הן כמדת בן אדם, או שנקראת כן הכתיבה באותיות גדולות לטעם אחר ידוע אצלם. ויהי מה, נראה לי מוכרח שאין הכוונה שיכתוב כתיבת הדיוטות (כאלו היו להם שני מיני כתיבה), ואין צריך לומר שאין הכוונה שיכתוב כתיבת היירוגליף (Hieroglyphica) כדעת בעל מערכי לשון (ערך ליבונאה) האומר שהתחילה הכתיבה ההיא בימי אנוש, ושלכך נקרחה חרט אנוש.

3למהר שלל השלל הוא למהר, הוא עומד לבא מהר, כמו ויהי השמש לבא (בראשית (טו י"ב), ויהי השער לסגור (יהושע ב' ה'), שומר תבונה למצוא טוב (משלי י"ט ח), ואני תמֵהַּ על גיז' שלא זכר השמוש הזה, ופירש למ"ד למהר כפי Vitringa שהיא להוראת הפעול, כתוב עליו את המלות מהר שלל חש בז; ולפירושי למהר שלל קרוב בענין למלת ממהר, וכן חש הוא בינוני, וכן תרגם יונתן למהר שלל, מוחי למיבז ביזא, ומוחי הוא בינוני. וגיז' ואחרים טעו, וחשבו מוחי לשון צווי.