שד"ל על ישעיהו ט:י

1וישגב ה' את צרי רצין עליו, נ"ל שזה רומז לענין שלא נתפרש במקרא, והוא כי צרי רצין שגבו עליו, ועל ידי כן נתפרדה החבילה בין ארם וישראל, ונהפך ארם לאויב לישראל, וכמו שמפרש ארם מקדם וגו'; אולי כי אויבי רצין (יהיו מי שיהיו), אחר שגברו עליו, לא כרתו לו ברית שלום אלא על תנאי שיפר בריתו עם ישראל ואינם אחר זמן (על ידי מסבות לא נודעו לנו) חזר רצין ונתחבר עם ישראל. והמפרשים פירשו על אשור שלקח דמשק והמית רצין, וא"כ לא יובן מה שכתוב אח"כ ארם מקדם, כי אחר שהכה אשור בארם ולקח דמשק והמית רצין, רחוק הוא שיעצרו ארמים כח לאכול את ישראל, גם לא יתכן לומר שהכוונה כי ארמיים ילחמו בישראל בשביל מלכי אשור אדוניהם, שא"כ אשור הוא העקר ולא ארם, כי אשור הוא הנותן להם כח לעשות מלחמה ובמצות אשור היתה המלחמה, והיה לו לישעיה ליחס הדבר לאשור שהוא העקר, ולא לארם שהוא טפלה לו. אך לפירושי צרי רצין אינם מלך אשור, ולא לקחו את דמשק ולא המיתו את רצין, רק שגבו ממנו. ורוז' וגיז' פירשו ה' יגביר את צרי רצין (שהוא אשור) על אפרים: וזה רחוק.

2ואת אויביו יסכסך, יעשה שיסתבכו וישתרגו אלה באלה, וכמו שמפרש ארם מקדם ופלשתים מאחור כי יבאו בארץ משתי רוחות ובתוכה יפגשו זה את זה. לשון סכסוך נ"ל נגזר מן שוכת עצים (שופטים ט' מ"ח) ענינו ענף, וכן סוכא בלשון ארמית וסוך בלשון משנה, וקרוב לשוֹך סְבָךְ, וכאשר מן סְבָךְ אמרו שבכה, סבוכים, יְסֻבָכוּ, על דברים נאחזים ומעורבים יחד כדרך שוהענפים נאחזים זה בזה, וכמו שאמרו השתרג מן שריגים (שהם ענפי הגפן) ובארמית השתבש מן שבשין שהוא תרגום של שריגים, וכן בלשון איטלקית intralciare מן tralci שהם השריגים, כך אמרו לשון סכסך להוראה זאת עצמה, וכן למטה (י"ט ב') וסכסכתי מצרים במצרים, שיסתבכו וישתרגו אלה באלה, כלומר שיתגרו מלחמה אלה באלה. ובלשון חכמים אמרו סכסך להוראה אחרת, וגם היא מענין ענף, וענין הסכסוך אצלם חיכוך, כמו שעושים ענפי האילנות שמתפשטים הנה והנה ומתחככים בכתלים או באדם העובר אצלם. אמרו סכין מסוכסכת (חולין י"ז ב'), והכוונה סכין פגומה פגימה שאינה אלא מצד אחד, וכאלו נתחכך בה דבר ופגם אותה פגימה קלה. וכן ליחכה נירו וסכסכה אבניו (קמא ו') ענינו שהאש נתחככה באבנים, והוא לשון מושאל, כמו ליחכה שאינו אלא דרך מליצה. וכן (שם כ"ב) במסכסכת כל הבירה, שנתחכך הגמל במשאו על פני כל הבירה. ואפילו תמצא לוער שאין הלשון נגזר מן שוך וענף, מכל מקום נ"ל בלא ספק שהכוונה לר"זל במלה זאת היא על החיכוך והמגע, וכמו שפירש בעל הערוך (ערך סכסך) שהדליק הגמל הבירה בסכסוך כעין חכוך, ולא כמו שפירש רש"י מסכסכת מדלקת.