שאילתות דרב אחאי גאון יז
שאילתות דרב אחאי גאון · Sheiltot d'Rav Achai Gaon 17
Open in the reader →1שאילתא דאילו מאן דשוי שליח לקדושי אשה ואזל שליח וקידשה ליה הוו קידושי ואי אמר ליה זיל קדשה לי במקום פלוני ואזל וקידשה ליה במקום אחר לא הוו קידושי ודאי אמר ליה זיל קידשה לי דאיתה במקום פלוני ואזל ואשכחה במקום אחר וקידשה הוו קידושי כדתניא האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר אינה מקודשת הרי היא במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר הרי זו מקודשת והיכא דאמר לשליח צא וקדש לי אשה בעלמא והלך שליח ולא החזיר שליחותו אי איקדיש אי לא איקדיש ומת ההוא שליח או איתניס ואזל לעלמא אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו ונאסר בכל הנשים שבעולם דכל חדא וחדא אמרי' אימא מיקדשה ליה ברתא מקדשא ליה והוה ליה קרובת אשתו דאמר רבי יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשליח צא וקדש לי אשה והלך שליח ולא החזי׳ שליחותו נאסר בכל הנשים שבעולם אע"ג דאינון שריין לעלמא ולא חיישינן לקידושיהו לגביה דיליה כיון דחזקת שליח עושה שליחותו חיישינן מהא דתנן האומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת לקרוביו ואמר רבא מודה ר׳ יוחנן באשה שאין לה לא אם ולא בת ולא שאר קרובות "אי "הכי "מאי "למימר "אידך "איצטריכא "ליה ואפילו יש לה ונתגרשו לאחר מכן בתר דשוי שליח מאי טעמא כי משוי שליח מידעם דהוא מצי מקדש ליה בעידנא דקא משוי ליה שליח הכא כיון דהוא לא מצי מקדש לה בההיא שעתא דהא עדיין לא הוה מגרשה שליח נמי לא מצי משוי ואי אזל שליח וקידש כי האי גונא לא הוו קידושי שאין תופסין קידושין בערוה:
2ברם צריך לאיסורא הא קא אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו לעניין היתירא מאי אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו אי לא היכי דמי כגון שנתן גט לשלוחו ואמר לו לך גרש לי את אשתי אי כהן הוא אסירא למיהדרה ליה דהא חזקת שליח עושה שליחותו למישריה לעלמא מאי מפשט פשיטא ליה לרבי יוחנן דחזקת שליח עושה שליחותו לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דילמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן אם תמצא לומר לחומרא אמרינן היכא דליתיה לשליח היכא דאיתיה לשליח והוא אומר נתתי לה והיא אומרת נתנו לי ואבד ממני מהו פומיה דשליח וחזקה מיהווי כשני עדים אי לא ת"ש דאיתמר בעל אומר לגירושין ושליח אומר לגירושין ואשה אומרת נתנו לי ואבד ממני ר׳ יוחנן אמר אין דבר בערוה פחות משני עדים אלמא ספוקי מספקא ליה ולחומרא אמרינן ולקולא לא אמרינן אף על גב דאיכא פומיה דשליח וחזקה לא הוו כשני עדים: