שאילתות דרב אחאי גאון כ

1ויצא שאילתא דאילו גברא דמשלמין ליה חיוותא לנטורי מיחייב לנטורא שפיר אי לנטורי חנם אשלימו ליה מנטרא שמירה קלה ואי לאו דפשע בה לא מיחייב לשלומי ודאי אוקמה בשמשא ומתה אי נמי בתלגא ומתה אי נמי אוקמה בדוכתא דלא חזי לנטירותא ונגנבה או אבדה אי עבד חד מהני פשיעותא הוא דעבד ומיחייב לשלומי ואי לא לא ואי לנטורי באגרא אשלימו ליה אע"ג דאוקמה בדוכתא דנטירותא ונגנבה או אבדה מיחייב לשלומי ובעי למיתב בהדה לנטורה ביממא ובלילי׳ דהכי אשכחן ביעקב אבינו דאמר ליה ללבן נטרית לענך ביממא ובליליא הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ודאי אי יתיב בהדה ונטרה ואתא ליסטים מזויין דלא מצי למיקם באפיה ונסבה פטור מלשלומי דהות ליה כשבורה ושבויה דשומר שכר פטור לשלם ואילו מאן דיהבו ליה מנא למיעבד עובדא שומר שכר הוי מאי טעמא בההוא הנאה דאית ליה דתפיס ליה עד דשקיל אגריה ולא מצי מפקעין מיניה עד דיהבון ליה אגריה הילכך הוי כשומר שכר ואי אמר ליה תא שקול מאנך והבא מעות שלי שומר חנם הואי דתנן כל האומנין שומרי שכר וכולם שאמרו טול את שלך והבא מעות שלי שומר חנם (והיכא דאמר ליה) שמור לי ואשמור לך שומר שכר הוי שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם (הוי) הלוהו על המשכון שומר שכר הוא רבי יהודה אומר הלווהו מעות שומר חנם הלווהו פירות שומר שכר ולית הילכתא כר׳ יהודה והיכא דאמר לי נטר לי את האי מידי ואינטר לך אנא האי מידי שומר שכר הוי אמאי שמירה בבעלים היא דאי לא תימא הכי אם בעליו עמו דפטר רחמנא בשומר שכר ובשומר חנם היכי משכחת לה לאו כגון דראובן קא נטר ליה לשמעון ושמעון גופיה קני ליה לראובן אמר ליה רב פפא מתניתא כגון דאמר ליה שמור לי היום ואשמר לך למחר והיכא דאמר ליה נטר לי את האי מידי ואמר ליה הנח קדמי אע"ג דלא א"ל אנא מנטרנא לך שומר חנם הואי כדתנן שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם אמר רב הונא שמור לי ואמר לו הנח לפניך אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר דקא אמר ליה הנח לפניך תיב נטר את קא אמר ליה:

2ברם צריך אילו היכא דאמר ליה עיילנא להדין חצר תורא או פירי או מאני ואמר אעיל נטירותא קביל עליה בעל חצר או לא מי אמרינן כיון דחצר קא מנטר ליה מריה כמאן דאמר ליה הנח לפני דמי וקביל נטירותא עליה או דילמא בשוקא הוא דכיון דלא צריך רשותא כי אמר ליה הנח לפני קא מקביל עליה נטירותא אבל בחצר כיון דלעיילי נמי לחצר בעי רשותא לא מקביל עליה נטירותא חצר הוא דארשי ליה גופיה לא אקני ליה לנטורה ליה מיפלג פליגי בה רבי ורבנן דתנן אם הכניס ברשות בעל חצר חייב רבי אומר בכולן אינו חייב אלא עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור הילכתא כמאן ת"ש דאיתמר אמר רב הונא אמר רב הלכה כתנא קמא ושמואל אמר הלכה כרבי וקיימא לן הלכה כשמואל בדיני:

3אי נמי ברם צריך שומר שמסר לשומר ואמר שומר שני דכי אורחא נטרית יתה מי מיחייב ראשון לשלומי או לא מי אמרינן מצי אמר ליה לנטורה אשלימתיה והא אינטר מאי אנא ומאי איהו או דילמא כיון דבעי שבועה אמר ליה לך הימנתיך בשבועה ומינך בעינא שבועה והאי לא מצי למישבע והוה ליה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם אם תמצא לומר היכא דצריכי שבועה מצי אמר ליה הכי היכא דאיכא עדים דנטרה כי שפיר אורחה מי מיחייב ראשון לשלומי אי לא מי אמרינן מצי אמר ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר וחייב או דילמא מצי אמר ליה האיך לנטורה בעית והא אינטר הא ודאי מתניתין היא דתנן המביא גט מארץ ישראל וחלה הרי זה משלחו ביד אחר אמר לו טול לי ממנה חפץ זה פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדוני ביד אחר פשיעותא הוא וחייב או דילמא כיון דכי אורחא נטרה ואיתניס לא מיחייב ומאי קא מיבעיא לן תחילתו בפשיעה וסופו באונס תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב או פטור אם תימצא לומר תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר מי הואי כפשיעה או לא ת"ש דאמר רבא הילכתא שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דחייב דגרועי גרעא לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב דאמר ליה את מיהמנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה אלמא כיון דהוא לא מצי מישתבע הוה ליה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ודווקא היכא דליכא עדים דמחייב שבועה אבל היכא דאיכא עדים דנטרה כי אורחא ונאנסה פטור אלמא אע"ג דאמר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר לעניין חיובא לא מיחייבינן ליה תחילתו בפשיעה וסופו באונס תיבעי לך דילמא הכא היינו טעמא דפטור משום דלגבי פרה מיהת לא הוות פשיעותא כלל וש"מ לא סבירא לן בהא כרבי מאיר דאמר כל המשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן: