שאילתות דרב אחאי גאון עא
שאילתות דרב אחאי גאון · Sheiltot d'Rav Achai Gaon 71
Open in the reader →1שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיגזל חד מן חבריה והיכא דגזל מן חבריה ואיתניס אי נמי בעלי חיים ומתו כי אורחייהו ברשותיה דגזלן קיימי לעניין אונסין ומחייב לשלומי והני מילי דאגבהי אגבוהי אי נמי משכיה ואפיק מרשותיה דמריה אבל היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור כדתנן היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב והיכא דאפקיד פקדון לחבריה וכפריה כיון דברשותיה מחית אע"ג דלא שני ביה קנייה דאמר רב ששת הכופר בפקדון נקרא גזלן וחייב באונסין והני מילי דאיתיה וקא כפר ליה אבל אבד ליה וסבר איכפריה ואידחייה מיני עד דאזילנא וטרחנא בתריה ואשכחנא ליה לא מחייב באונסין והיכא דאיתיה לגזילה בעיניה ואייקיר וזיל ברשותיה דמריה קאים והדר למריה ודאי שנייה כגון שגזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים קנייה בשינוי מעשה ומשלם דמי עצים ודמי צמר בעלמא דאמ' רב חסדא א"ר יוחנן מניין לשינוי שהוא קונה שנאמר והשיב את הגזילה שאין ת"ל אשר גזל מה ת"ל אשר גזל יחזיר בעין שגזל והיכא דגנב נמי טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טבח ושלו הוא מכר:
2ברם צריך אילו היכא דגזל מידי מחבריה ובעידנא דגזליה הוה זול ובעידנא דאכליה או דמית אייקר בדמיה ואשתנויי לא אישתני כי משלם דמי כשעת גזלה משלם או דילמא כשעת אכילה משלם מי אמרינן כיון דבשעת גזילה איחייב ביה הלכך כשעת גזלה משלם או דלמא כיון דבשעת מיתה ובשעת אכילה כי מהדר לבעלים הוה כמאן דגזל ליה בההיא שעתא דמי וכי ההיא שעתא משלם היכא דהוה יקיר מעיקרא וזל בשעת אכילה ובשעת מיתה לא תבעי לך דודאי כדמעיקרא משלם מידי דהוה אגזל חמץ ועבר עליו הפסח ודאי איתיה מהדר ליה בעיניה ואי לא מחייב לשלומי דמי כדמעיקרא מאי טעמא כיון דמשעת גזילה איחייב ביה בתשלומי גזל השתא במאי מיפטר השבה לא עבד אחיובה דמעיקרא קא משלם הילכך כדמעיקרא משלם כי תיבעי לך דהוה זיל ואייקר מאי ת"ש דאמר רב האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא הוה שוה זוזא ולבסוף שוייה ארבעה זוזי תברה או שתייה משלם ארבעה זוזי מאי טעמא כיון דאי לא תברה ולא שתייה הוה הדרה למרה ביוקרא אישתכח כמן דקא גזיל ליה השתא וודאי אי תברה ממילא משלם זוזא השתא לא קא עביד מעשה אמאי קא מחייב ליה מדאגזליה קמא וגזילה קמא זוזא הוה שוויה וכן הילכתא: