שאילתות דרב אחאי גאון פג
שאילתות דרב אחאי גאון · Sheiltot d'Rav Achai Gaon 83
Open in the reader →1שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל בשר בהמה טמאה וחיה טמאה הידא מינייהו טמאה והירא מינייהו טהורה מעלת גרה ומפרסת פרסה טהורה מפרסה פרס' ולא מעלת גרה מעלת גרה ולא מפרסת פרסה לא מעלה ולא מפרסת טמאה שנאמר זאת החיה אשר תאכלו וכתיב כל מפרסת פרסה אילו בהמה טהורה שילדה מין בהמה טהורה אסור באכילה כדתנן מה הן באכילה בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה מין בהמה טהורה אסור באכילה שהיוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה לפי שאין גידוליו ממנו מנהני מילי דתנו רבנן אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה יש לך מעלה גרה ומפריס פרסה ואי אתה אוכלו ואי זה זה טהור הנולד מן הטמא יכול אף טמא הנולד מן הטהור כן והכי קאמר דבר הבא ממעלה הגרה וממפריסי הפרסה אי אתה אוכל ת"ל גמל הוא טמא הוא חד לשליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמעלה גרה וטמא אלא גמל ואידך הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור רבי שמעון אומר מה ת"ל גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד הנולד מן הפרה והילכתא כרבנן דהא יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד סתים לן מתניתין כוותייהו דתנן מה הן באכילה בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה מותר:
2ברם צריך אילו מין בהמה טמאה דכריך אחר בהמה טהורה כגון חזיר אחר רחל ויניק מינה כדירכה דוולד מאימיה מהו באכילה מי חיישינן דילמא רחמתיה והאי ולד דטמאה הוא ואסור אי לא מתנא תנן לעניין בכורה רבן שמעון בן גמליאל אומר הלוקח בהמה מניקה מן הגוי אין חוששין שמא בנה של אחרת הוא וקיימא לן הלכה כרבי שמעון בן גמליאל דאמרינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בכוליה פרקין לבר מפלוגתא ומאי טעמיה דרבן שמעון בן גמליאל דפטר מבכורה משום דלא חיישינן לדחומי או דילמא לעולם חיישינן לרחומי והיינו טעמא דרבן שמעון בן גמליאל דפטר דאינה מרחמת אלא אם כן יולדת אם תמצא לומר טעמיה דרבן שמעון בן גמליאל דאינה מרחמת אלא אם כן יולדת הני מילי מינה אבל חזיר אחר רחל דלאו מינה הוא מי חיישינן לרחומי ואסור באכילה או דילמא לא חיישינן לרחומי ודאי מילד ילידתיה ושרי ת"ש דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה דילמא בנה הוא ואסור באכילה ער יבא ויורה צדק לכם וקיימא לן הלכה כרבי יוחנן דאמר כרבן שמעון בן גמליאל דפטר מן הבכורה ולעניין אכילה אסור ואפילו דלאו מינה נמי חיישינן לרחומי אימור בתר דאוליד רחימתיה עד יבא ויורה צדק לבם דברה הוא וכן הילכתא: