שקל הקדש, שער המתון והסבל

1המתון כי עת מתון הווה, ארבעה מאות זוזים שוה.

2המתן והנצל / כצבי ועוף מפח, מחר ואז תביא / אל נפשך מפח.

3מתון אשר אחריתה טובה, / ממהר חפצים, אך המהירות ואחריתה רע, / בלב איש כחצים.

4דרך רחוקה בחר לך, / חלקה לנוה עדנים, ומאס בדרך קצרה, / סופה למכאוב ואונים.

5כל איש ממהר בדבר, / נכשל בכחו ואונו, משכיל וממתין במעשה, / ישיג מהרה רצונו.

6אמת תסבול ואם הוא מר, / ותקרא אנוש סובל ואל תתרעמה על כל / אשר תגרום לך תבל.

7הכי סבל שני מינים והמה / סבול צוקות זמן הרע וצרות, וסבל להזיק רק נפשות / מלומדות ימי עד בעבירות.

8זכרה אל עת יגבר יצרך, / אז תנצל מכל פע, או אם יהפוך עולם ידו, / זכרה סבל על כל פגע.

9זמן לכל טובה שבח והודאה, גם כן לכל פגע רעה ולתלאה גם כן יגון לב על דבר אשר לא בא, רעה מאד חולה גם מחלה באה.

10שתית סם לך טוב מדאגה, ובלבב האנוש כן הוא יגונו, כפי גבהו ירידתו וסבות נפילתו כפי כחו ואונו.

11את אבלך נצח בסבלך, / פן יאריך לעד יגונך, יבחר לך מיועצים שכלך, / תשקוט ימותיך ושניך.

12יש בזמן רעה כי / כאשר תמשיל אותה לאחרת / תהיה מאד טובה, על כן סבול ונשא / כי אין לאל ידך, תשקוט ותנצל / מחטא ומחובה.

13אם יש לך סבל / בכל דבר רע כי עדי חפצך / יביאך, כי אין אנוש חפשי / כמו סובל, לכן סבול ובטח / אנוש בבוראך.

14דעה כי אין נכבד / ויודע דעה כמודה על טובה / וסובל על רעה.

15על כל דבר מהאל בא, / גבר גבר שכלו יודה, אם יתבונן על שער זה, / ימנה בתיו מניין י ו ד ה.